המדריך המשפטי למגדל קנאביס

האיסור על גידול סמים

סעיף 6 לפקודת הסמים אוסר, בין היתר, על גידול סמים וזו לשונו:  "לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל.
העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977."

האם יש משמעות למספר השתילים שגידלתי?

פקודת הסמים אוסרת על גידול סמים, ללא התייחסות למספר השתילים. כלומר, מספיק שגידלתם שתיל אחד של קנאביס או סם מסוכן אחר, עברתם על פקודת הסמים וביצעתם עבירה של גידול.
עם זאת, כתב האישום, ככל שיוגש, יפרט את נסיבות ביצוע העבירה ויש משמעות גדולה לנסיבות הגידול.
עונשו של מי שגידל שני שתילים לצריכה עצמית יהיה שונה מזה שהקים מעבדת סמים לצורך גידול כמות מסחרית של סמים,
למרות שהעונש הקבוע בפקודת הסמים הינו עד 20 שנות מאסר.

גידול קנאביס – עונשים

מדיניות הענישה בעניין גידול קנאביס כוללת מנעד רחב, המתחיל ממספר חודשי עבודות שירות ועד למספר שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
במקרים מתאימים, יכול בית המשפט להסתפק בענישה מקלה בדמות מאסר על תנאי ובמקרים מסוימים אף להימנע מהרשעה.

חשוב לזכור כי לאור השינויים המתחוללים לאחרונה בתחום ומגמת הלגליזציה ניתן להבחין בענישה מקלה יותר בבתי המשפט. חשוב להדגיש שהשינוי מורגש במיוחד כאשר מדובר בגידול קנאביס לשימוש אישי!

אנו מדגישים
חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי שיידע להוביל אותך נכון כבר משלב החקירה ועד לסוף דרכך.

ראו למשל את דברי בית המשפט בת"פ (נצ') 13774-03-21 מ"י נ' זינו:
"התייחסותם של המחוקק ושל גורמי האכיפה לעבירות סמים, ובפרט סמים המוגדרים כ"קלים" כסם הקנאביס, עוברת אמנם תמורות  בשנים האחרונות, אל הצד המקל, בפרט כאשר מדובר בצריכה לשימוש עצמי או בעבירות סחר בכמויות קטנות, המבוצעות על-ידי צעירים נעדרי עבר פלילי. גם ביחס לעבירות גידול, נקטו בתי המשפט לא אחת, בגישה מקלה יותר ביחס לעבר, כאשר נתנו משקל מכריע לשיקולי שיקום, בעניינם של נאשמים נעדרי עבר פלילי אשר גידלו קנאביס בכמות מסחרית למטרות רווח (ראו למשל בעפ"ג (חי') 28110-10-15 מדינת ישראל נ' עידן דוד (17.12.15)), החלטות שקיבלו ביטוי גם בפסיקת בית משפט זה.

בהחלטת כב' השופט ע. גרוסקופף ב
בש"פ 8640/20 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.20) שעניינה אמנם בסוגיית מעצר עד תום הליכים, ולא בענישה, ניתן ביטוי "לגישה המאבחנת" בין קנאביס ובין סמים אחרים, וצוין שם בין היתר:

"… הגם שכמצוות המחוקק קנאביס מוגדר עדיין כסם מסוכן, על כל המשתמע מכך, לא ניתן להתעלם מכך שהיחס החברתי והמשפטי לשימוש בקנאביס, ואף לייצורו, מצוי בתהליכי שינוי… במצב דברים זה, גם כאשר אנו יוצאים מנקודת מוצא לפיה גידול והפקה של קנאביס שלא ברישיון הן פעולות בלתי חוקיות, קשה להוסיף ולהתייחס אליהן כ'רעה חולה' מאותה דרגת חומרה כמו הכנה, יצור והפקה של סמים מסוכנים אחרים." (עניין אבו קרינאת הנ"ל, בפסקה 10). "

 

להשלמת התמונה בעניין הענישה הלן מספר פסקי דין רלוונטיים המצוטטים מתוך ת"פ 65264-01-20 מ"י נ' מנחם ואח':

  • רע"פ 2870/18 כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.10.13); מערער נעדר עבר פלילי הורשע על פי הודאתו בגידול קנאביס במשקל 2.85 ק"ג וכן בהחזקת סם במשקל 542.6 ג'. בתסקיר הומלץ על מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד צו מבחן. בערעור בבית המשפט המחוזי הוטלו עליו 9 חודשי מאסר בפועל חלף 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שהוטלו בבית משפט השלום, בקשת רשות הערעור נדחתה.

  • רע"פ 314/16 גיא בן צבי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.2.16); הורשע המערער על פי הודאתו בהחזקה וגידול קנאביס במשקל העולה על 2.5 ק"ג. שירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן ומאסר קצר בעבודות שירות. בערעור הוטלו עליו 10 חודשי מאסר בפועל חלף 6 חודשי מאסר שהוטלו בבית משפט השלום. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור.

  • רע"פ 6987/13 אנטוני אברמוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.10.13); הורשע המערער על פי הודאתו בהחזקה וגידול 10 ק"ג סמים. בית משפט השלום הטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל, הערעור נדחה כמו גם בקשת רשות הערעור.

  • רע"פ 666/20 עמרם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.2.20); המערער הורשע על פי הודאתו בהחזקה וגידול קנאביס במשקל של 10 ק"ג וכן כמות קנאביס נוספת במשל 1.7 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שבין 15-36 חודשי מאסר בפועל ולאור נסיבותיו הייחודיות של הנאשם שסבל מתסמונת אספרגר והפרעה אובססיבית, עבר תהליך שיקומי עם סיכויי שיקום גבוהים והיה נעדר עבר פלילי, הומלץ על הטלת צו מבחן ועונשים נלווים. בית המשפט החליט לחרוג ממתחם הענישה והטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל. הערעור והבקשה לרשות ערעור נדחו.

  • עפ"ג 46738-09-14 מדינת ישראל נ' צקבאשווילי [פורסם בנבו] (31.12.14); הנאשמים הורשעו בגידול והחזקת קנאביס במשקל 18 ק"ג. בערעור נקבעו מתחמי ענישה שבין 11 – 36 חודשי מאסר בפועל והוטלו עליהם 24 חודשי מאסר בפועל.

  • ת"פ 23503-07-18 מדינת ישראל נ' גרשונוב [פורסם בנבו] (2.1.19); הרשעה על סמך הודאה בגידול סמים מסוג קנאביס וכלים במשקל נטו של 30.7 ק"ג. הושתו 20 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 15,000 ₪ ופיצוי בסך 16,000 ₪. בערעור בוטל רכיב הקנס נוכח מצבו הכלכלי של המערער.

  • ע"פ 2194/14 אליהו בן שימון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.9.14); הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שגידל בדירה שכורה קנאביס במשל 33.5 ק"ג בנוסף על החזקת כלים. חרף המלצה של שירות המבחן נגזרו על הנאשם 23 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 5,000 ₪. הערעור על חומרת העונש התקבל ובית המשפט העליון קיצר את העונש ל-20 חודשי מאסר בפועל.

  • ת"פ (נצרת) 47406-05-12 מדינת ישראל נ' קלופ [פורסם בנבו] (29.11.12); הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקה וגידול שתילי קנאביס במשל 24 ק"ג ברוטו וכן החזקת סם במשקל 40 ק"ג. הנאשם היה נעדר עבר פלילי ונקבע מתחם שבין 1-6 שנות מאסר בפועל והוטלו 30 חודשי מאסר.

  • ת"פ 46662-04-15 מדינת ישראל נ' סגל [פורסם בנבו] (3.2.16); הנאשם הורשע בעבירות של ייצור והפקת סמים מסוג קנאביס בדירה שכורה במשקל של 78.8 ק"ג נטו. נקבע מתחם ענישה שבין 24-48 חודשי מאסר בפועל ונגזרו 30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם היה ללא עבר פלילי.

כותב המאמר: עורך דין גיורא מלול

שותף מייסד במשרד. עורך דין פלילי, בעל ניסיון וותק עשיר בתחום הפלילי. קצין משטרה בכיר בדימוס, פרש לאחר 28 שנות שירות בדרגת סגן-ניצב. ניסיונו העשיר במשטרה מעניק לו את הכלים הדרושים לליווי אישי ומקצועי של חשודים ונאשמים, הכל בהתאמה למידותיו של כל לקוח, עד להשגת התוצאה האופטימלית עבורו.

אולי יעניין אותך גם

שוטרים, משמעת ומה שביניהם

שוטרים, משמעת ומה שביניהם בניגוד לאזרח מן היישוב, שוטר שיש לגביו חשד למעורבות בפלילים עלול למצוא את צמו מתמודד בשני אפיקים מקבילים: דין פלילי ודין

קרא עוד »
דילוג לתוכן