המדריך המשפטי למגדל קנאביס

האיסור על החזקת סכין או אגרופן

סעיף 186(א) לחוק העונשין, קובע כי "המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חציריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים".

סעיף 186(ב) קובע כי "לעניין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת השניה, או בסמוך אליהם."

 הגדרת סכין ואולר

1. סכין  – כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך.
2. אולר – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;

מהי סכין?

כאמור חוק העונשין מדבר על "כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך".

כלומר, החוק קובע שתי חלופות:

1. כלי בעל להב.
2. כלי שמסוגל לדקור או לחתוך.

כאשר יש ספק לגבי החפץ שנתפס והאם הוא עונה להגדרת ה"סכין" בדר"כ יש צורך בחוות דעת משטרתית לפיה מדובר בכלי שסוגל לדקור או לחתוך. בית המשפט יכול להתרשם מהחפץ ואין צורך במומחיות מיוחדת של עורך חוות הדעת.

ראו למשל דברי בית המשפט בת"פ (נת') 45574-06-18 מ"י נ' מחמוד סחאר:

"הגדרת מוצג כסכין איננה מחייבת הסמכה משטרתית מיוחדת, וממילא  חוות דעתו (ת/5) כי מדובר בכלי בעל להב המסוגל לדקור או לחתוך – לא נסתרה על ידי ההגנה. זאת ועוד: בית המשפט יכול להתרשם מהמוצג באופן עצמאי. כך עשיתי. כפי שקבעתי בפתח הדיון: החפץ נראה כמו סכין, בעל תחושה פיזית של סכין, משקל של סכין, ניתן לחוש ואף להבחין בעין בלתי מזוינת בקצה הלהב המחודד. מכאן, ברי כי מדובר בסכין כהגדרתו בסעיף 184 לחוק העונשין."

ומה לגבי אולר?

חוק העונשין מגדיר אולר כסכין מתקפלת (שלא ניתן להפוך את להבה לקבוע) שאורכה אינו עולה על 10 סנטימטר.

בניגוד לסכין, החוק להחזיק אולר מחוץ לבית אך מונה רשימת מקומות בהם החזקת האולר תהיה אסורה ותיחשב לעבירה פלילית.

להלן רשימת המקומות בהם אסור להחזיק באולר (התוספת השנייה לחוק העונשין):

1. מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על-יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימייה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.
2. בית אוכל: מסעדה, בית קפה, פאב וכל מקום כיוצא באלה.
3. מועדון או דיסקוטק.
4. מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.
5. מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.
6. מקום שבו נערכים מופעי תיאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכיוצא באלה.

מתי החזקת סכין תהיה למטרה כשרה?

על נאשם  בעבירה של החזקת סכין, הטוען כי החזיק את הסכין למטרה כשרה, להוכיח זאת במידת ההוכחה של עמידה במאזן ההסתברויות.

פירוש המונח "מטרה כשרה" מחייב התחשבות במכלול נסיבות החזקת הסכין, כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו ולכן החשיבות להתייעצות עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום היא חשובה.

לעניין המטרה הכשרה ראו את דברי כבוד השופט עידו דרויאן בת"פ (ת"א) 19362-03-10 מ"י נ' חביב שמעון:

"בפירוש המונח "מטרה כשרה" יש להתחשב במכלול נסיבות החזקת הסכין, כל מקרה על פי נסיבותיו, כאשר אין סכין נהנית ממעמד של 'כשרה' הדבק בה בכל מקום ושעה, אלא כשרות החזקתה הינה תלוית נסיבות – זמן ומקום:

"ניתן וצריך לפרש את המונח מטרה לאו דווקא פירוש מילולי צר אלא להתחשב גם במקום ובזמן: תיתכן מטרה כשרה להחזקת הסכין בזמן ובמקום מסוימים ואילו אותה מטרה תהיה בלתי כשרה בזמן ובמקום אחר" [ע"פ (מחוזי ת"א) 6028/99 פלוני נ' מ.י.

האיסור הקבוע בעבירה של החזקת סכין הוא מעין מעגל שני של הגנה על ערכי שלמות הגוף ומניעת הפגיעה בנפש, חישוק וביצורים הנוספים לעבירות שעניינן מעשי אלימות ממש. המחוקק ביקש למנוע היווצרותם של מצבים שבהם פוטנציאל אלימות יצא באופן הרסני במיוחד מן הכוח אל הפועל, בנוכחות הברזל החד, כפי שנאמר בפסיקת בית המשפט העליון:

"היום רבים היוצאים לרחוב וסכין בידם, או איש סכינו על ירכו, לאו דווקא כדי לקלף מפירות הארץ, ואך יוציאם פלוני משלוותם, ברב או במעט, תישלף הסכין; וסגולתה הטבועה של זו, שהיא עלולה לשפיכות דמים, וכדברי חכמים ש"הברזל מקצר ימיו של אדם"  [ע"פ 2047/07 הנוק נ' מ.י."

האם ניתן להחזיק בסכין לצורך הגנה עצמית?

הפסיקה קבעה כי החזקת סכין או אגרופן לצורך הגנה עצמית לא תחשב להחזקה למטרה כשרה.

מה קורה כשהסכין נתפסת בחיפוש לא חוקי?

כאשר הסכין נתפסה בחיפוש לא חוקי היא תיפסל כראיה מכח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.

במקרים מסוימים בהם הודה הנאשם בחקירתו בהחזקת הסכין נשאלת השאלה האם לזכותו או להרשיעו בהסתמך על הודייתו שאכן החזיק בסכין חרף פסילת הראיה.

במצב כזה, בתי המשפט נוהגים בדרך כלל לזכות את הנאשם תוך הסתמכות על הלכת בן חיים. בן חיים הודה בחקירתו במשטרה בהחזקת סכין וכך גם בתשובתו לכתב האישום בבית המשפט. לאחר שבית המשפט העליון פסל את הסכין כראיה חפצית הוא הורה על זיכויו של בן חיים מעבירה של החזקת סכין שלא כדין.

מה אם שכחתי את הסכין ברכב?

במקרים מסוים טענת "השכחה" של סכין בתוך הרכב תתקבל כטענה שיכולה לשלול את יסוד המודעות ומבלי שתהיה פגיעה במטרה הכשרה שלשמה הסכין הונחה ברכב מלכתחילה.

מקרה כזה נדון במחוזי מרכז (עפ"ג 29225-02-11) שם טען המערער שהיה קצב במקצועו שקיבל מחברו לעבודה סכין במתנה ושכח אותה ברכבו.

בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשם מעבירה של החזקת הסכין בהתבסס על ארבעת היסודות הבאים:

1. המטרה המקורית של החזקת הסכין הייתה מטרה כשרה.
2. הנאשם מסר גרסה עקבית ואמינה לגבי נסיבות הישארותה של הסכין ברכב.
3. הסכין נשארה ברכב בלחץ זמנים בין נסיעה ממקום אחד לאחר.
4. הסכין הושארה ברכב במשך פרק זמן קצר (שעות ואולי גם ימים בודדים).

ענישה בעבירות החזקת סכין או אגרופו, מהי?

מדובר בעבירת פשע וחוק העונשין קובע עונש של עד חמש שנות מאסר בפועל.

בקביעת העונש יחשב בית המשפט בנתונים שונים כגון נסיבות ביצוע העבירה וההחזקה ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

זומנת לחקירה בחשד לביצוע עבירת החזקת סכין או אגרופן? הוגש נגדך כתב אישום בעבירות של החזקת סכין או אגרופן?

יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בהקדם האפשרי, רצוי עוד בשלב של לפני החקירה במשטרה.

עורך דין פלילי מנוסה יוכל לעזור לכם בשלב של מסירת הגרסה במשטרה באופן שיוכל אף להביא לסגירת התיק.

במידה והוגש נגדכם כתב אישום עורך דין פלילי מנוסה יוכל לעבור על חומר הראיות, לבדוק כשלים ראייתיים שלעיתים די בהם בכדי להוביל לחזרה מכתב אישום או לחילופין להשיג עבורכם עסקת טיעון מקלה.

האיסור על גידול סמים

סעיף 6 לפקודת הסמים אוסר, בין היתר, על גידול סמים וזו לשונו:  "לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל.

העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977."

האם יש משמעות למספר השתילים שגידלתי?

פקודת הסמים אוסרת על גידול סמים, ללא התייחסות למספר השתילים. כלומר, מספיק שגידלתם שתיל אחד של קנאביס או סם מסוכן אחר, עברתם על פקודת הסמים וביצעתם עבירה של גידול.
עם זאת, כתב האישום, ככל שיוגש, יפרט את נסיבות ביצוע העבירה ויש משמעות גדולה לנסיבות הגידול.

עונשו של מי שגידל שני שתילים לצריכה עצמית יהיה שונה מזה שהקים מעבדת סמים לצורך גידול כמות מסחרית של סמים,

למרות שהעונש הקבוע בפקודת הסמים הינו עד 20 שנות מאסר.

גידול קנאביס – עונשים

מדיניות הענישה בעניין גידול קנאביס כוללת מנעד רחב, המתחיל ממספר חודשי עבודות שירות ועד למספר שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.

במקרים מתאימים, יכול בית המשפט להסתפק בענישה מקלה בדמות מאסר על תנאי ובמקרים מסוימים אף להימנע מהרשעה.

חשוב לזכור כי לאור השינויים המתחוללים לאחרונה בתחום ומגמת הלגליזציה ניתן להבחין בענישה מקלה יותר בבתי המשפט. חשוב להדגיש שהשינוי מורגש במיוחד כאשר מדובר בגידול קנאביס לשימוש אישי!

אנו מדגישים

חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי שיידע להוביל אותך נכון כבר משלב החקירה ועד לסוף דרכך.

ראו למשל את דברי בית המשפט בת"פ (נצ') 13774-03-21 מ"י נ' זינו:

"התייחסותם של המחוקק ושל גורמי האכיפה לעבירות סמים, ובפרט סמים המוגדרים כ"קלים" כסם הקנאביס, עוברת אמנם תמורות  בשנים האחרונות, אל הצד המקל, בפרט כאשר מדובר בצריכה לשימוש עצמי או בעבירות סחר בכמויות קטנות, המבוצעות על-ידי צעירים נעדרי עבר פלילי. גם ביחס לעבירות גידול, נקטו בתי המשפט לא אחת, בגישה מקלה יותר ביחס לעבר, כאשר נתנו משקל מכריע לשיקולי שיקום, בעניינם של נאשמים נעדרי עבר פלילי אשר גידלו קנאביס בכמות מסחרית למטרות רווח (ראו למשל בעפ"ג (חי') 28110-10-15 מדינת ישראל נ' עידן דוד (17.12.15)), החלטות שקיבלו ביטוי גם בפסיקת בית משפט זה.

בהחלטת כב' השופט ע. גרוסקופף בבש"פ 8640/20 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (23.12.20) שעניינה אמנם בסוגיית מעצר עד תום הליכים, ולא בענישה, ניתן ביטוי "לגישה המאבחנת" בין קנאביס ובין סמים אחרים, וצוין שם בין היתר:

"… הגם שכמצוות המחוקק קנאביס מוגדר עדיין כסם מסוכן, על כל המשתמע מכך, לא ניתן להתעלם מכך שהיחס החברתי והמשפטי לשימוש בקנאביס, ואף לייצורו, מצוי בתהליכי שינוי… במצב דברים זה, גם כאשר אנו יוצאים מנקודת מוצא לפיה גידול והפקה של קנאביס שלא ברישיון הן פעולות בלתי חוקיות, קשה להוסיף ולהתייחס אליהן כ'רעה חולה' מאותה דרגת חומרה כמו הכנה, יצור והפקה של סמים מסוכנים אחרים." (עניין אבו קרינאת הנ"ל, בפסקה 10). "

להשלמת התמונה בעניין הענישה הלן מספר פסקי דין רלוונטיים המצוטטים מתוך ת"פ 65264-01-20 מ"י נ' מנחם ואח':

• רע"פ 2870/18 כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.10.13); מערער נעדר עבר פלילי הורשע על פי הודאתו בגידול קנאביס במשקל 2.85 ק"ג וכן בהחזקת סם במשקל 542.6 ג'. בתסקיר הומלץ על מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד צו מבחן. בערעור בבית המשפט המחוזי הוטלו עליו 9 חודשי מאסר בפועל חלף 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שהוטלו בבית משפט השלום, בקשת רשות הערעור נדחתה.
• רע"פ 314/16 גיא בן צבי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.2.16); הורשע המערער על פי הודאתו בהחזקה וגידול קנאביס במשקל העולה על 2.5 ק"ג. שירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן ומאסר קצר בעבודות שירות. בערעור הוטלו עליו 10 חודשי מאסר בפועל חלף 6 חודשי מאסר שהוטלו בבית משפט השלום. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור.
• רע"פ 6987/13 אנטוני אברמוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.10.13); הורשע המערער על פי הודאתו בהחזקה וגידול 10 ק"ג סמים. בית משפט השלום הטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל, הערעור נדחה כמו גם בקשת רשות הערעור.
• רע"פ 666/20 עמרם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.2.20); המערער הורשע על פי הודאתו בהחזקה וגידול קנאביס במשקל של 10 ק"ג וכן כמות קנאביס נוספת במשל 1.7 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שבין 15-36 חודשי מאסר בפועל ולאור נסיבותיו הייחודיות של הנאשם שסבל מתסמונת אספרגר והפרעה אובססיבית, עבר תהליך שיקומי עם סיכויי שיקום גבוהים והיה נעדר עבר פלילי, הומלץ על הטלת צו מבחן ועונשים נלווים. בית המשפט החליט לחרוג ממתחם הענישה והטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל. הערעור והבקשה לרשות ערעור נדחו.
• עפ"ג 46738-09-14 מדינת ישראל נ' צקבאשווילי [פורסם בנבו] (31.12.14); הנאשמים הורשעו בגידול והחזקת קנאביס במשקל 18 ק"ג. בערעור נקבעו מתחמי ענישה שבין 11 – 36 חודשי מאסר בפועל והוטלו עליהם 24 חודשי מאסר בפועל.
• ת"פ 23503-07-18 מדינת ישראל נ' גרשונוב [פורסם בנבו] (2.1.19); הרשעה על סמך הודאה בגידול סמים מסוג קנאביס וכלים במשקל נטו של 30.7 ק"ג. הושתו 20 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 15,000 ₪ ופיצוי בסך 16,000 ₪. בערעור בוטל רכיב הקנס נוכח מצבו הכלכלי של המערער.
• ע"פ 2194/14 אליהו בן שימון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.9.14); הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שגידל בדירה שכורה קנאביס במשל 33.5 ק"ג בנוסף על החזקת כלים. חרף המלצה של שירות המבחן נגזרו על הנאשם 23 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 5,000 ₪. הערעור על חומרת העונש התקבל ובית המשפט העליון קיצר את העונש ל-20 חודשי מאסר בפועל.
• ת"פ (נצרת) 47406-05-12 מדינת ישראל נ' קלופ [פורסם בנבו] (29.11.12); הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקה וגידול שתילי קנאביס במשל 24 ק"ג ברוטו וכן החזקת סם במשקל 40 ק"ג. הנאשם היה נעדר עבר פלילי ונקבע מתחם שבין 1-6 שנות מאסר בפועל והוטלו 30 חודשי מאסר.
• ת"פ 46662-04-15 מדינת ישראל נ' סגל [פורסם בנבו] (3.2.16); הנאשם הורשע בעבירות של ייצור והפקת סמים מסוג קנאביס בדירה שכורה במשקל של 78.8 ק"ג נטו. נקבע מתחם ענישה שבין 24-48 חודשי מאסר בפועל ונגזרו 30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם היה ללא עבר פלילי.