שוטרים, משמעת ומה שביניהם

בניגוד לאזרח מן היישוב, שוטר שיש לגביו חשד למעורבות בפלילים עלול למצוא את צמו מתמודד בשני אפיקים מקבילים: דין פלילי ודין משמעתי.
בעוד ההליך הפלילי נתפס כמאיים הרבה יותר, יש נטייה לא מוצדקת להקל ראש בהליך משמעתי. חשוב להבין שלדין משמעתי עלולות להיות השלכות קשות לא פחות מאלו של ההליך הפלילי, ולכן יש להתייעץ עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום.
במאמר זה נפרט ונסביר אודות ההליך המשמעתי, מהן עבירות משמעת ומהם סדרי הדין, אך חשוב לזכור כי ההליך המשמעתי  אינו גורע מהאחריות הפלילית והשוטר כאמור עלול למצוא את עצמו נלחמם בשתי החזיתות.

אילו עבירות משמעת קיימות במשטרה?

החוק העיקרי שמעגן את ההליך המשמעתי של השוטרים הוא חוק המשטרה, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק המשטרה").
החוק קובע כי עבירת משמעת היא: "עבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת, והמנויה בתוספת הראשונה". 
להלן עבירות שתחשבנה כעבירות משמעת לפי חוק המשטרה, כפי שנקבעו בתוספת הראשונה לחוק המשטרה:

"1 . אי מילוי הוראה מהוראות פקודות משטרת ישראל או כל הוראה אחרת שניתנה כדין, או סירוב למלא הוראה כאמור.

  1. התרשלות במילוי תפקיד.
  2. התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה.
  3. שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד.
  4. היעדרות מתפקיד בלא הצדק סביר.
  5. היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו; היעדרות מן השירות לתקופה של 21 ימים רצופים שלא ברשות יראו, לענין זה, ככוונה שלא לשוב לשירות, כל עוד לא הוכח אחרת.
  6. אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירה שידוע לשוטר כי עומדים לבצעה, לגילוי עבירה או להבאת חשוד בביצוע עבירה לדין.
  7. עריכת חיפוש, ביצוע עיכוב או מעצר או כניסה לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב.
  8. אי ענידת תג זיהוי, אי מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים.
  9. התחזות לבעל דרגה אחרת או לבעל סמכות אחרת.
  10. מתן הצהרה כוזבת, דיווחים כוזבים או העלמת ידיעות או אי-מסירת דיווחים שחובה למוסרם, לשם התגייסות למשטרה או בכל עניין אחר הקשור לשירות במשטרה.מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. מתן הצהרה כוזבת, דיווחים כוזבים או העלמת ידיעות או אי-מסירת דיווחים שחובה למסרן למוסרם, לשם התגייסות למשטרה או בענין אחר או בכל עניין אחר הקשור לשירות במשטרה.
    11א. ביצוע פעולה המעמידה את השוטר במצב של ניגוד עניינים בהתאם לכללים שנקבעו לכך בפקודות משטרת ישראל.
    מיום 19.7.2016

הוספת פרט 11א

  1. החזקת ציוד משטרתי, שימוש בו, השמדתו או ניסיון להשמדתו או אי-שמירה עליו בניגוד לפקודות משטרת ישראל ובלא הצדק סבירמיום 16.7.2008

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ח מס' 2156 מיום 16.6.2008 עמ' 565 (ה"ח 324)

  1. החזקת ציוד משטרתי, שימוש בו או השמדתו השמדתו או אי-שמירה עליו בניגוד לפקודות משטרת ישראל ובלא הצדק סביר.
    מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. החזקת ציוד משטרתי, שימוש בו, השמדתו או ניסיון להשמדתו או אי-שמירה עליו בניגוד לפקודות משטרת ישראל ובלא הצדק סביר.
  1. החזקה, הפעלה או ניסיון הפעלה של כלי יריה, תחמושת, חומר נפץ או חומר מסוכן אחר, שלא בסמכות, שלא במידת הזהירות הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל; לענין זה, "כלי יריה" – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש"ט-1949.

מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. החזקה או הפעלה הפעלה או ניסיון הפעלה של כלי יריה, תחמושת, חומר נפץ או חומר מסוכן אחר, שלא בסמכות, שלא במידת הזהירות הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל; לענין זה, "כלי יריה" – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש"ט-1949.
  2. גילוי, מסירה או ניסיון גילוי או מסירה, בלא קבלת רשות כדין, של דבר הנוגע למשטרה, לאדם בלתי מוסמך, שיש בהם כדי לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, בדרכי פעולה של המשטרה או בשלומו או בפרטיותו של אדם.

מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. גילוי או מסירה מסירה או ניסיון גילוי או מסירה, בלא קבלת רשות כדין, של דבר הנוגע למשטרה, לאדם בלתי מוסמך, שיש בהם כדי לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, בדרכי פעולה של המשטרה או בשלומו או בפרטיותו של אדם.
  2. פניה, בלא קבלת רשות כדין, אל גורם מחוץ למשטרה בכל ענין הנוגע לשירות במשטרה; לענין זה, "גורם מחוץ למשטרה" – למעט בית משפט, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, נציב הקבילות, מבקר המשרד לביטחון הפנים והמחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים.מיום 19.7.2016תיקון מס' 9ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)
  3. פניה, בלא קבלת רשות כדין, אל גורם מחוץ למשטרה בכל ענין הנוגע לשירות במשטרה; לענין זה, "גורם מחוץ למשטרה" – למעט בית משפט, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, נציב הקבילות, מבקר המשרד לביטחון הפנים והמחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים.
  4. התנהגות בלתי אדיבה או נקיטת לשון גסה כלפי הציבור בעת מילוי תפקיד או כשהשוטר לבוש מדים.
  5. סירוב בלתי מוצדק למלא בקשה סבירה של אדם מהציבור הבאה עקב היותו שוטר.
  6. ניצול מעמד של שוטר שלא לצורך מילוי תפקיד.
  7. (א) שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד לפקודות משטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין.

(ב)  העמדה לדין לפי פרט זה מסורה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.

  1. עשיית אחד מאלה בהליך, בלא הצדק סביר –

(1)  אי הופעה או הופעה באיחור להליך שהוזמן אליו כדין;

(2)  עזיבת מקום הליך שלא ברשות;

(3)  אי המצאת מסמך שנדרש כדין להמציאו;

(4)  אי מתן תשובה או מתן תשובה מתחמקת או כוזבת;

(5)  נקיטת לשון מעליבה או מאיימת, או גרימת הפרעה או הפסקה;

(6)  פרסום דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, או שנאסר פרסומו, שלא ברשות;

לענין פרט זה, "הליך" – דיון בבית משפט, דין משמעתי או חקירה.

  1. עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב, להפריע או לשבש בכל דרך שהיא את הגשתה או העברתה של קבילה לנציב הקבילות או תלונה לממונה על תלונות הציבור במשטרת ישראל.
  2. הימנעות ממתן סיוע שביקשו נציב הקבילות, הממונה על תלונות הציבור במשטרת ישראל או המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים, לשם בירור קבילה או תלונה, או לשם חקירה, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בירור או חקירה כאמור, הכשלתם בדרך אחרת או ניסיון להכשלתם כאמור.

מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. הימנעות ממתן סיוע שביקשו נציב הקבילות, הממונה על תלונות הציבור במשטרת ישראל או המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים, לשם בירור קבילה או תלונה, או לשם חקירה, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בירור או חקירה כאמור או הכשלתם בדרך אחרת הכשלתם בדרך אחרת או ניסיון להכשלתם כאמור.
  2. הימנעות ממתן סיוע שביקש קצין בודק או ועדה בודקת, שמונו לפי פקודות משטרת ישראל, לשם בדיקת ענין שמונו לבדיקתו, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בדיקה כאמור, הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.

מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. הימנעות ממתן סיוע שביקש קצין בודק או ועדה בודקת, שמונו לפי פקודות משטרת ישראל, לשם בדיקת ענין שמונו לבדיקתו, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בדיקה כאמור, או הכשלתה בדרך אחרת הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.
  2. הימנעות ממתן סיוע שביקש מבקר המשרד לביטחון הפנים, לשם עריכת ביקורת, וכן מסירת מידע כוזב במהלך עריכת ביקורת כאמור, הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.

מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. הימנעות ממתן סיוע שביקש מבקר המשרד לביטחון הפנים, לשם עריכת ביקורת, וכן מסירת מידע כוזב במהלך עריכת ביקורת כאמור, או הכשלתה בדרך אחרת הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.
  2. הבאת שוטר או ניסיון להבאת שוטר לידי עשיית עבירת משמעת בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך אחרת שיש בה משום הפעלת לחץ.

מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. הבאת שוטר או ניסיון להבאת שוטר לידי עשיית עבירת משמעת בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך אחרת שיש בה משום הפעלת לחץ.
  2. עשיית מעשה כדי לאפשר ביצוע עבירת משמעת על ידי שוטר אחר, להקל על ביצועה או לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה או ניסיון לעשיית מעשה כאמור.

מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. עשיית מעשה כדי לאפשר ביצוע עבירת משמעת על ידי שוטר אחר, להקל על ביצועה או לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה או ניסיון לעשיית מעשה כאמור.
  2. הטרדה מינית או התנכלות, כמשמעותן בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998, בעת מילוי תפקיד או בקשר אליו או כשהשוטר לבוש מדים, או כשהן מכוונות כלפי שוטר אחר או כלפי אדם אחר העובד או משרת במשטרת ישראל או אצלה.

מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1070 (ה"ח 957)

  1. הטרדה מינית או התנכלות, כמשמעותן בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998, בעת מילוי תפקיד או בקשר אליו או כשהשוטר לבוש מדים, או כשהן מכוונות כלפי שוטר אחר או כלפי אדם אחר העובד או משרת במשטרת ישראל או אצלה.
  2. ניהול חקירה, בניגוד להוראות כל דין, בדרך שיש בה פגיעה ממשית בזכויות הנחקר.
  3. (א) נהיגה ברכב משטרה, או נהיגה ברכב אחר כשהשוטר לבוש מדים, באחת מאלה:

(1)  ברשלנות או בקלות ראש;

(2)  בלי רישיון נהיגה תקף, למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו;

(3)  בזמן פסילה או בניגוד לתנאי רישיון הנהיגה;

(4)  כשהוא שיכור, כהגדרתו בסעיף 64ב לפקודת התעבורה.

(ב)  עבירה על הוראה אחרת לפי פקודת התעבורה או עבירה אחרת הכרוכה בנהיגה ברכב, ובלבד שבוצעה בעת נהיגה ברכב משטרה או כשהשוטר לבוש מדים.

מיום 19.7.2016

תיקון מס' 9

ס"ח תשע"ו מס' 2566 מיום 19.7.2016 עמ' 1071 (ה"ח 957)

הוספת פרט 29

  1. הפרת חובה לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016."

 

העמדה לדין משמעתי במשטרה

תעשה בהתאם להוראות חוק המשטרה, לפני בית דין או לפני דן יחיד.

לפי חוק המשטרה על הדיון המשמעתי לפי חוק המשטרה לא יחולו דיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט אך הדין המשמעתי מזכיר במהותו את ההליך הפלילי בבתי המשפט: ניהול המשפט בפני מותב של שלושה, השוטר מגיב לאישומים המיוחסים לו, העדת וחקירת עדים וכו'.

מהם העונשים שבית הדין למשמעת יכול להטיל על שוטר?

במידה והורשע שוטר בעבירה שיוחסה לו, בית הדין למשמעת יגזור עליו את העונשים הבאים, כולם או חלקם (סעיף 51 לחוק המשטרה):

"(1) נזיפה

(2)   נזיפה חמורה

(3)   קנס שאינו עולה על כפל הקנס שמוסמך דן יחיד שהוא קצין שיפוט בכיר להטיל לפי סעיף 37(2)(ג), לפי הענין

(4)   ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על 45 ימים

(5)   מחבוש לתקופה שאינה עולה על 45 ימים

(6)   הורדה בדרגה

(7)   בעבירה הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל – פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 90 ימים."

האם שוטר רשאי להיות מיוצג בבית הדין המשמעתי?

שוטר רשאי ואף מומלץ שיהיה מיוצג בבית הדין למשמעת של משטרת ישראל, זאת כאשר הוא מתנהל בפני מותב שלושה.
חוק המשטרה מחריג ואינו מאפשר ייצוג של שוטר בפני דן יחיד, אך אין זה אומר שאינכם יכולים להתייעץ. חשוב ומומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום המשטרה בכל מקרה.

התיק במח"ש נסגר. מה זה אומר לגבי ההליך המשמעתי?

אפשר חלקית לנשום לרווחה. אמנם  ניצלתם מההליך הפלילי וכנראה הראיות לא מספקות במישור הפלילי אך בהחלט יכול להיות שתעמדו בפני הדין המשמעתי, גם אם היה זיכוי בהליך הפלילי. בדין המשמעתי הסנקציות יכולות להיות קשות לא הרבה פחות עבורכם, ולכן כדאי להתייעץ עם עורך דין פלילי המומחה בייצוג שוטרים.

האם מי שכבר לא שוטר יכול לעמוד לדין משמעתי על עבירות משמעת
שביצע בהיותו שוטר?

לפי חוק המשטרה, מי שעבר משמעת בהיותו שוטר ולאחר ביצוע העבירה חדל להיות שוטר, יוכל לעמוד לדין משמעתי, מטעמים שיירשמו –
לפני בית דין למשמעת: בתוך 180 יום מהיום שבו חדל להיות שוטר, ובפני דן יחיד בתוך 90 יום מהיום שבו חדל להיות שוטר.

 עומד בפני דין משמעתי? זומנת לחקירה במח"ש? 

אין להקל בכך ראש, שכן להליכים אלה עלולות להיות השלכות גורליות על עתידך האישי והמקצועי, לא פחות מכך!

מדוע כדאי לי לבחור במשרד עורכי דין קויפמן-מלול ושות'?

ייעוץ מוקדם עם משרדינו יכול להגדיל משמעותית את הסיכוי שלך לסגירת התיק נגדך או למזעור נזקים עתידיים שעלולים להיגרם מהתהליך. ייעוץ נכון, עוד מהשלבים הראשונים של החקירה, עם עורך דין פלילי הבקיא בייצוג שוטרים יכול להציל אותך מכתב אישום של מח"ש ואף למנוע פיטורים מהמשטרה!
למשרדינו שנים רבות של ניסיון בייצוג שוטרים ונחקרים, הן כקציני משטרה לשעבר והן כסניגורים, המעמידים את בקיאותם ומומחיותם שצברו בפרקליטות ובמשטרה לטובת לקוחותיהם, כאילו זה קרב חייהם.
עורך דין גיורא מלול, קצין בכיר בדימוס, סיים את שירותו במשטרה לאחר עשרות שנות שירות בדרגת סגן ניצב ועורכת הדין יאנה קויפמן, יוצאת פרקליטות, ששימשה שנים רבות כתובעת פלילית במשטרה ובתפקידה האחרון כקצינת חקירות במשטרה – ילוו אתכם בדיסקרטיות מלאה, מהרגע הראשון ועד להשגת התוצאה האופטימלית עבורכם, במקצועיות ולחימה ללא פשרות!

כותב המאמר: עורך דין גיורא מלול

שותף מייסד במשרד. עורך דין פלילי, בעל ניסיון וותק עשיר בתחום הפלילי. קצין משטרה בכיר בדימוס, פרש לאחר 28 שנות שירות בדרגת סגן-ניצב. ניסיונו העשיר במשטרה מעניק לו את הכלים הדרושים לליווי אישי ומקצועי של חשודים ונאשמים, הכל בהתאמה למידותיו של כל לקוח, עד להשגת התוצאה האופטימלית עבורו.

אולי יעניין אותך גם

שינוי עילת סגירת תיק פלילי

שינוי עילת סגירת תיק פלילי במידה ואתם קוראים מאמר זה, הגרוע מכל מאחוריכם, החקירה הפלילית במשטרה הסתיימה, התיק הפלילי נסגר ואפשר להתחיל לנשום לרווחה. יחד

קרא עוד »

ביטול כתב אישום

תוכן עניינים מהו הליך השימוע? מה קורה אם התביעה לא קיימה את זכות השימוע? מה זה כתב אישום? באילו מקרים יבוטל כתב אישום? מהן התוצאות

קרא עוד »
דילוג לתוכן