חקירה באזהרה

מהי חקירה באזהרה?

חקירה באזהרה כשמה כן היא – חקירתו של אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית.
בתחילת החקירה על החוקר להציג לנחקר את החשדות המיוחסים לו וליידע אותו כי כל מה שיאמר עלול לשמש כנגדו בהליך המשפטי. כמו כן יבהיר החוקר לנחקר את זכויותיו לרבות זכות השתיקה וההשלכות של השימוש בזכות זו וכן ימסור לנחקר כי באפשרותו להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה.

מה ההבדל בין חקירה באזהרה למסירת עדות?

הזמנה למתן עדות או לחקירה שאינה באזהרה היא חקירה של אדם שבשלב זה אינו חשוד בביצוע מעשה פלילי ומוזמן להעיד על מקרה מסוים או לתשאול נוסף בהמשך לתלונה שהוגשה. חשוב לציין שגם חקירה רגילה יכולה להפוך, בכל שלב, לחקירה באזהרה כאשר לשוטר יש יסוד להאמין שהנחקר ביצע עבירה. במצב כזה החוקר יעצור את החקירה ויזהיר את האדם הנחקר שהוא חשוד ומהשלב הזה היחס לנחקר יהיה כאל חשוד.
למוסר העדות אין את אותן הזכויות שיש לנחקר באזהרה. לא קיימת לו זכות השתיקה אבל קמה לו הזכות מפני הפללה עצמית.

זכויותיו של הנחקר באזהרה

  • זכות ההיוועצות בעורך דין טרם החקירה – במידה והחוקר מונע מכם את הזכות, תבקשו שהדבר יירשם.
  • זכות השתיקה ­– חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי מומחה שייעץ לך אם לשתוק או למסור גרסה. חשוב להבין שמדובר בזכות, אך יחד עם זאת, שתיקה עלולה לחזק את הראיות נגדך במידה ויוגש כתב אישום.
  • הזכות להודיע על מעצרך לקרוב משפחה – במידה וקצין משטרה החליט לעצור אותך, תבקש שיודיעו על כך לקרוב משפחה שלך.
    על החוקר לפרט לנחקר באזהרה את זכויותיו בתחילת החקירה. בדרך כלל החוקר גם יחתים את הנחקר על טופס נפרד בו יאשר הנחקר כי זכויותיו הוסברו לו.

ממה להיזהר בחקירה? תרגילי חקירה נפוצים

גופי החקירה מודעים לקושי הרב העומד בפניהם להפליל חשודים ומשתמשים בתרגילי חקירה רבים במטרה לחלץ מחשוד הודאה.
חלק מתרגילי החקירה חוקיים ולגיטימיים וחלק מתרגילי החקירה פסולים ואינם חוקיים.

מה צריך לעשות? ממה צריך להיזהר?

  • בשלב הזימון לחקירה לברר האם מדובר ב"חקירה באזהרה" או ב"מתן עדות" – במידה ומתקשר אליך שוטר ומזמן אותך להגיע לתחנה לצורך "תשאול", "בדיקה" או "בירור מסוים" תתייעץ עם עורך דין פלילי. הרבה פעמים שוטרים נמנעים בכוונה מלומר שמדובר "בחקירה באזהרה" כדי למנוע שיבוש חקירה וכדי שתגיע פחות מוכן. בנוסף תרשום את שמו המלא של מי שהתקשר אליכם, תפקידו ומספר טלפון אליו ניתן יהיה לחייג.
  • אל תוותרו על הזכויות שלכם – תתעלם מאמירות של חוקר כגון "אם אין לך מה להסתיר אין לך צורך בעורך דין". האינטרס של החוקר הוא שלא תתייעץ עם עורך דין ולכן הוא ינסה לרשום מפיך כאילו ויתרת על זכות זו. ייעוץ משפטי מפריע לעבודת החוקר. בנוסף תשתמש בזכות השתיקה בעת הצורך ואל תאמין לאמירות של חוקר ש"אם תשמור על זכות השתיקה זה יעשה רושם רע על השופט והעונש יהיה כבד יותר". ברור שהחוקר רוצה שתדבר ותפליל את עצמך. חשוב להבין שאכן שמירה על זכות השתיקה עלולה לחזק את הראיות נגדך אם יוגש כתב אישום אבל תשובות מפלילות עלולות לסבך אותך הרבה יותר.
  • טקטיקת "שוטר טוב/שוטר רע" – החשוד נחקר על ידי שני חוקרים שונים, כאשר אחד קשוח ואז השני מביע אמפטיה ומבטיח לעזור. תזכור ששוטר הוא לא חבר שלך, והוא לא רוצה לעזור לך. המטרה של חוקר היא לחלץ ממך הודאה ועליך להיות זהיר בדבריך.
  • שיחות מסדרון תזכור שלא ניתן לדבר "חופשי" גם אם החוקר הבטיח לך שכן. דברו רק בתוך חדר חקירות ורק לפרוטוקול. קח בחשבון שמרגע שנכנסת לתוך תחנת המשטרה הכל מוקלט ומתועד. החוקר יכול לתת לך להתייבש שעות בתחנה או בחדר החקירות מתוך תקווה שתפלוט משהו. גם "הפסקת סיגריה" מחוץ לחדר החקירות יכולה להיות עניין מסוכן. דברים שתגיד לכאורה לחוקר מחוץ לפרוטוקול יירשמו ויתועדו על ידו בהמשך.
  • הבטחות שווא לסגירת תיק, הבטחות שווא להקלות – לעולם אל תודו!!! חוקר מחפש את הדרך הקצרה והמהירה ביותר לחלץ הודאה ועלול לשם כך להבטיח לך כל מיני הבטחות חסרות כיסוי. גם אם אתה סבור שהראיות נגדך חזקות ושוטר יבטיח שאם תודה תשוחרר לביתך – אל תאמין לו. אם תודה סביר יותר להניח שתמצא את דרכך לכלא מהר יותר.
  • יש לוודא שהדברים נרשמים ומתועדים בפרוטוקול – לא לסמוך על דברי החוקר שהחקירה ממילא מצולמת. תקלות קורות וסרטונים נעלמים.
  • בסוף החקירה יש לקרוא את החקירה ורק לאחר מכן לחתום עליה – תתעקש לתקן את הטעויות שנפלו גם אם זה ייקח עוד קצת זמן ואתה להוט לסיים את החקירה.

מה אסור לחוקר לעשות במהלך החקירה?

  • אסור לחוקר לאיים עליך במהלך החקירה. במידה ושוטר צועק ומאיים עליך הער לו על כך.
  • אסור לחוקר להפעיל אלימות פיזית או לאיים בהפעלת אלימות פיזית.
  • אסור לחוקר להפעיל תרגילי חקירה פסולים. הפסיקה קבעה כי תרגילי חקירה שפוגעים ביכולת הבחירה של החשוד הינם פסולים. למשל: הצגת ראיות מזויפות כגון פרוטוקול מזויף; פגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח; הבאת עדים שאינם קשורים לחקירה ועוד.

מדוע יש להיוועץ בעורך דין פלילי?

חקירה באזהרה יכולה להיות תהליך לא פשוט ומכריע לעתידכם. גם אם נראה לכם שלא עשיתם שום דבר ולא עברתם עבירה פלילית, כדאי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי.
עורך דין פלילי יוכל לעזור לכם להבין מתי כדאי להשתמש בזכות השתיקה ומתי כדאי לדבר, כיצד עליכם להתנהג (אמירות, שפת גוף וכו'), ממה כדאי לכם להיזהר ומה צפוי לכם.
ייעוץ משפטי טוב לפני החקירה במשטרה עלול להוות את ההבדל בין תיק סגור לרישום פלילי – עד כדי כך חשובה ההכנה לפני החקירה.

מדוע לבחור במשרד קויפמן-מלול ושות'?

עורכי הדין גיורא מלול ויאנה קויפמן שירתו שנים רבות כקציני משטרה לפני שיצאו לעצמאות וחצו את הקווים.
המומחיות שלנו והיתרון על פני עורכי דין פליליים אחרים באה מתוך היכרות מעמיקה של שני הצדדים.
עורך הדין גיורא מלול פרש ממשטרת ישראל בדרגת סגן ניצב לאחר התמחות בתביעות ת"א.
עורכת הדין יאנה קויפמן שירתה שנים רבות כתובעת פלילית ובשנים האחרונות גם כקצינת חקירות, בין היתר, בימ"ר מרכז.
משרדנו מכיר את כל תרגילי החקירה המשטרתיים ואת כל הטריקים ויוכלו להוביל אתכם ברגישות, דיסקרטיות ונחישות מרגע החקירה ועד סופה.

כותב המאמר: עורך דין גיורא מלול

שותף מייסד במשרד. עורך דין פלילי, בעל ניסיון וותק עשיר בתחום הפלילי. קצין משטרה בכיר בדימוס, פרש לאחר 28 שנות שירות בדרגת סגן-ניצב. ניסיונו העשיר במשטרה מעניק לו את הכלים הדרושים לליווי אישי ומקצועי של חשודים ונאשמים, הכל בהתאמה למידותיו של כל לקוח, עד להשגת התוצאה האופטימלית עבורו.

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן