הסדרי טיעון במשפט הפלילי

החוק הישראלי אינו מסדיר את נושא הסדרי הטיעון הנערכים בין הנאשם לתביעה, חרף העובדה שהרוב המוחלט של התיקים הפליליים בישראל מסתיים בהסדרי טיעון.
יוער, כי נעשו ניסיונות לעגן את נושא הסדרי הטיעון בחקיקה אך הדבר לא צלח עד היום (ראו הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 65) (הסדרי טיעון), התש"ע 2010).
במצב הנתון, של היעדר חקיקה, התביעה פועלת בהתאם להנחיות פרקליט המדינה בכל הנוגע להגעה להסדרי טיעון עם נאשם ומי שמאשר את ההסדר הוא בית המשפט.
רק כדי לסבר את האוזן נציין, כי על פי נתוני הפרקליטות, מעל ל 80% מתוך כלל כתבי האישום שהוגשו לבתי המשפט הסתיימו בהסדרי טיעון.

במאמר זה נסקור את עיקרי המידע אודות הסכמי טיעון.

מהו הסדר טיעון?

הסדר טיעון (או עסקת טיעון) הינו הסכם בין המאשימה (הפרקליטות או התביעה המשטרתית בדר"כ)  לנאשם, בדרך כלל באמצעות עורך דינו, באשר  לכתב אישום ו/או העונש הצפוי לנאשם.
ראו גם ניסוח בית המשפט העליון בבג"צ 218/85 ארביב נ' פרקליטות מחוז ת"א:
"הסדר טיעון הינו הסכם בין התביעה להגנה, בו מתחייבת הראשונה לוותר או להקל מהאישום או האישומים עם או בלי הסכמה עונשית, שלרוב יש בה הקלה ביחס לענישה הצפויה לאורו של כתב האישום המקורי, וזאת בתמורה להודאת הנאשם בבית המשפט בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו".
הנחיות פרקליט המדינה מתארות הסדר טיעון כ"הסכם בין התביעה לבין נאשם או בא כוחו באשר לסעיפי האישום, או לפרטים בכתב האישום, או בדבר העונש אשר יוטל על הנאשם או באשר לנושא אחר הקשור בתוצאות המשפט".

אילו סוגי הסדרי טיעון קיימים?

קיימים מספר סוגי הסדרי טיעון: הסדר טיעון יכול להיות קשור רק לתיקון עובדות כתב אישום כאשר הטיעון לעונש נשאר פתוח (למשל הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן בעבירה של גניבה במקום בעבירה של שוד שיוחסה לו בכתב האישום המקורי והצדדים יטענו באופן פתוח לעונש).
הסדר הטיעון יכול גם להיות הסדר סגור: הצדדים (התביעה והסניגוריה) יכולים להסכים על כתב אישום בו יודה הנאשם ועל העונש.

האם בית המשפט מחויב לכבד הסדר טיעון?

בית המשפט אינו מחויב לכבד הסדר טיעון אך בדרך כלל יעשה זאת. בית המשפט העליון קבע בעניין פלוני (ע"פ 2034/91) כי בית המשפט איננו "זרועה הארוכה של התביעה או של הסניגוריה ואיננו פועל לעולם לפי תכתיביהם, ללא שיקול דעת עצמאי". יחד עם זאת, נקבע כי בית המשפט יכבד בדרך כלל את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים השוללים זאת.
ראו את דברי בית המשפט בע"פ 4900/92 מרקוביץ נגד מדינת ישראל:

"…שבעיסקת טיעון צריכים לבוא לידי איזון הולם טובת ההנאה המוענקת לנאשם מחד והתועלת לעניין הציבורי מאידך. אך התועלת לעניין הציבורי יכולה להיבחן גם במכלולה הרחב של שיטת הדיון, כמאפשרת וכמעודדת עריכת עיסקות טיעון, ולא תמיד יכולה היא לבוא לידי ביטוי מובהק בעיסקת הטיעון הספציפית. מכאן נובע, שכדי שתימצא לו עילה לפסול עיסקת טיעון, לא די לו לבית המשפט בהתרשמות שהעיסקה איננה מועילה לעניין הציבורי, אלא צריך הוא להיווכח, כי העיסקה פוגעת בעניין הציבורי, או, לפחות, איננה יכולה להתיישב עם העניין הציבורי.

המופקדת על שמירת עניינו של הציבור, במסגרתן של עיסקות טיעון, היא התביעה, והדעת נותנת, כי היא ממלאה תפקיד זה במסגרתה של מדיניות תביעתית כוללת, המותווית על ידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. חזקה על התביעה, שבגיבוש הסכמתה להתקשר בעיסקת טיעון מסוימת מביאה היא בחשבון את כלל הגורמים והשיקולים, שבנסיבות העניין הנתון יש לייחס להם משקל. לעתים די בחיסכון בזמן ובמשאבים הטמונים בעיסקה, כנגד הקשיים הכרוכים בניהול המשפט, כדי להצדיק את ההתקשרות בעיסקה. ולעתים גוברים חשיבות העניין ומיצוי הדין על פני כל שיקול אחר ופוסלים מדעיקרא ויתור כלשהו כלפי הנאשם. וקשת המקרים שבין שני הקטבים הללו מערבת גורמים שונים העשויים להטות את עמדת התביעה, אם לצד ההתקשרות בעיסקה ואם כנגדה, וכן להשפיע על תנאיה ההכרחיים. בכלל השיקולים, בהם תתחשב התביעה בגיבוש החלטתה, ניתן למנות גם את קיומם (או היעדרם) של קשיים צפויים בהבאת הראיות ובהוכחת האשמה, או דרגת חומרתה, וכן שורה של נסיבות אפשריות אחרות: נסיבות הקשורות בעבירה (חומרתה, מידת נפוצותה, הזמן שחלף מאז מועד ביצועה וכדומה), נסיבות הקשורות בקורבן העבירה (חומרת הפגיעה בו, כלום המעוות שנגרם לו תוקן אם לאו) ונסיבות הקשורות בנאשם עצמו (מעמדו בשעת ביצוע העבירה, גילו, עברו, מצב בריאותו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ועוד).

אכן, הסכמת התביעה להתקשר בעיסקת טיעון פלונית, לעניין העונש שבית המשפט יתבקש להטיל על הנאשם, איננה לעולם סוף פסוק. קביעת העונש בכל מקרה נתון, כמו התוויית הנורמה העונשית, נתונה לבית המשפט לבדו. אך כשם שעל התביעה להפעיל שיקול דעת זהיר קודם לקשירתה של עיסקת טיעון הנוגעת לעונש, כך גם על בית המשפט לנהוג איפוק בעת בחינתה של העיסקה ולהגביל את התערבותו למקרים בהם גלוי וברור כי העיסקה פוגעת בעניין הציבורי, או אינה מתיישבת עמו, ולפיכך מוטעית. אין זה עניין של דין, אלא עניין של מדיניות שיפוטית, שבעיניי היא חיונית ורצויה."

באיזה שלב במשפט ניתן להגיע להסדר טיעון?

בכל שלב משלבי ההליך הפלילי ניתן להגיע להסדר טיעון, וזאת החל מהשלב בו הוגש כתב האישום ועד לשלב בו נגזר עונשו של הנאשם. יחד עם זאת, במידה והנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, התביעה בדרך כלל לא תסכים להגיע להסדר טיעון בעניין העונש שכן האינטרס הציבורי אינו מצדיק זאת, ולכן מומלץ בחום כי הנאשם יתייעץ עם עורך דין פלילי שיישקף לו את הסיכונים והיתרונות שבהגעה להסדר טיעון.

מהם היתרונות בהסדר טיעון?

להלן היתרונות הבולטים בעסקאות טיעון:

  • חיסכון זמן שיפוטי והפחתה בעומס על בתי המשפט ועל רשויות התביעה.
  • הנאשם זוכה לוודאות משפטית, חוסך זמן ועלויות.
  • הציבור זוכה לוודאות בתוצאות המשפט. גם אם הענישה קלה יותר, הרי שהנאשם נוטל אחריות ונושא בעונש. האלטרנטיבה יכולה להיות זיכוי הנאשם.
  • חיסכון בשמיעת עדים, ביניהם קורבנות עבירה, עדי ראיה ושוטרים.

 

מהם החסרונות בהסדר טיעון?

להלן החסרונות העיקריים בעסקאות טיעון:

  • הביקורת העיקרית כנגד מוסד הסדרי הטיעון היא שההליך המשפטי יוצר אי צדק לקורבנות העבירה, שעה שהנאשם מתחמק בענישה מקלה. קורבנות עבירה רבים חשים שהצדק אמור לא רק להיעשות אלא גם להיראות וכי הסדר הטיעון הינו פעמים רבות הוא קל ואינו משקף את חומרת מעשי הנאשם. עבור נפגעי העבירה התחושה פעמים רבות היא של פרס שניתן לנאשם והדבר פוגע באמון הציבור במערכת המשפט וגורמי אכיפת החוק.
  • גם עבור הנאשם לחתום על הסדר טיעון לא תמיד קל. במסגרת הסדר טיעון מודה למעשה הנאשם בביצוע עבירות פליליות ולא יוכל לאחר שהודה לחקור עדים ולהתעמת מול החשדות כנגדו. ההיסטוריה מלמדת על נאשמים רבים, חפים מפשע, שמעדיפים לקבל הסדר טיעון ולהודות בעבירה שלא ביצעו רק כי אין להם משאבים נפשיים ו/או כלכליים להתמודד עם ההליך המשפטי ו/או שהם חוששים שהענישה שתוטל עליהם תהיה חמורה בהרבה מזו המוצעת להם במסגרת הסדר טיעון.  אי לכך, חשוב מאוד שנאשם יקבל ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי, שישקף לו את כל היתרונות והחסרונות שבהליך.
 

האם חזרה מהסדר טיעון אפשרית?

כל עוד הסדר הטיעון לא הוצג בפני בית המשפט והנאשם לא הודה בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר הטיעון, כל אחד מהצדדים – הן הנאשם והן המאשימה יוכלו לחזור בהם מהסדר הטיעון.

בתי המשפט קבעו כי חזרה מהסדר טיעון לאחר שהוצג ואושר, תהיה אפשרית רק במקרים חריגים, שעה שבית המשפט יבחן את טובת הציבור ויערוך איזון בין עיקרון אמינות השלטון, הגשמת מטרות המשפט הפלילי והאינטרסים של הנאשם.

ראו למשל דברי בית המשפט בתתע (ת"א) 2667-10-144 מ"י נ' מראדי נגדי:

"כב' השופט ברק, כתוארו דאז, קבע במסגרת הלכת ארביב, שעודנה ההלכה המחייבת בסוגיה זו (ראו פסקה 13 בעניין בג"צ 492/11 יחיא טורק נ' פרקליט המדינה, [פורסם בנבו] מיום 27.3.11), כהאי לישנא:

"…בצד חובתה של המדינה לקיים את הסכמיה עומד כוחה של המדינה להשתחרר מהחוזה, אם טובת הציבור דורשת זאת. חובתה של המדינה לקיים את הסכמיה אינה חובה מוחלטת. היא חובה יחסית".
             "המדינה והתובע רשאים להשתחרר מעסקת טיעון, אם טובת הציבור דורשת זאת. לשם בחינתה של טובת הציבור יש לקחת בחשבון מספר שיקולים. החשובים שבשיקולים הם שלושה: אמינות השלטון; הגשמת מטרות המשפט הפלילי ; האינטרסים של הנאשם".

 לנאשם כידוע אינטרס כפול, אינטרס הצפייה כי ההבטחה שניתנה לו תקוים ואינטרס ההסתמכות, דהיינו הנאשם פעל על יסוד הבטחה – הודה בעובדות שיש בהן להרשיעו או שינה מצבו בדרך אחרת (ראו והשוו באשר לסוגיית 'שינה מצבו בדרך אחרת' – 

ת.פ.(עכו) 5365/03 מדינת ישראל נ' יאסר חטיב, [פורסם בנבו] מיום 6.1.09).

שנינו ולמדנו כי חזרתה של התביעה מהסדר טיעון הינה בבחינת חריג, אם כי אפשרי, גם לאחר הכרעת דין וגם בשלב הערעור, לדוגמא אם בית המשפט לא כיבד את ההסדר והמדינה מחליטה לסגת בה מההסדר ולא להגן עליו, מתוך בחינה מחודשת, בערכאת הערעור.

            (דנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ' פרץ, [פורסם בנבו] מיום 31.3.05; בג"צ 492/11 יחיא טורק נ' פרקליט המדינה, [פורסם בנבו] מיום 27.3.11ׂ, ת.פ. (רמלה) 37259-03-12 מדינת ישראל נ' מלכה, [פורסם בנבו] מיום 21.1.13).

בין היתר, נקבע כי טווח שיקול הדעת של התביעה שלא להגן על הסדר הטיעון בערכאת הערעור הינו מצומצם יחסית ונגזר מנסיבות מיוחדות. בנוסף בעת עריכת ההסדר על התביעה להזהיר מראש את הנאשם מפני האפשרות של הצגת עמדה שונה בערכאת הערעור – ראו הלכת פרץ.
הכלל, על פי הלכת ארביב, כי יש ליתן משקל מיוחד לאינטרס הציבורי באמינות השלטון ולא לאפשר לתביעה לחזור בה מהסדר הטיעון. נטל השכנוע לפיו לא יחול הכלל שנקבע בהלכת ארביב מוטל על כתפי התביעה (ראו הלכת טורק). 

רק  בנסיבות חריגות, כגון גילוי נסיבות חדשות או שגיאה שלא ניתן להשלים איתה, עשוי להתקיים אינטרס ציבורי בשחרור התביעה מהסדר הטיעון."

מה קורה אם בית המשפט דחה את הסדר הטיעון? מה יהיה בשלב הערעור?

כאמור צדדים יכולים להגיע ביניהם להסכמה לגבי העונש או לחלופין לטעון לטווח העונש הראוי בנסיבות העניין. במידה ובית המשפט מטיל על הנאשם עונש החורג לקולא מהסדר הטיעון, אין התביעה תהיה מחויבת לעמדתה בשלב הערעור לעונש שהטיל בית המשפט, במידה והוא היה קל מזה שעליו הסכימו הצדדים. בעניין פרץ נקבע כי על התביעה להודיע מראש לנאשם על מגבלה זו. במקרה בו בית המשפט יטיל על הנאשם ענישה קשה מזו עליה הסכימו הצדדים, התביעה תבחן את עמדתה מחדש תוך מתן משקל לעמדתה בערכאה הראשונה.  הנחיה זו מעוגנת בהנחיות פרקליט המדינה (הנחיה מס' 8.1 – הנחיות לעריכת הסדר טיעון).

מה מעמד נפגע עבירה באשר לעריכת הסדר טיעון?

לנפגע עבירת מין או אלימות יש זכות להביע את עמדתו בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה. יחד עם זאת, על מנת שהסדר הטיעון יאושר על ידי בית המשפט, אין צורך בהסכמת נפגע העבירה.

זקוק לייעוץ של עורך דין פלילי בעניין הסדר טיעון? הסתבכת בפלילים?
עורך דין פלילי גיורא מלול ועורכת דין פלילית יאנה קויפמן עומדים לרשותכם 24/7, בכל רחבי הארץ!
למשרד קויפמן-מלול ושות', ניסיון עשיר בייצוג וליווי חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי. עורכי הדין במשרד הינם קציני משטרה ותובעים לשעבר המכירים את המערכת ואת חולשותיה.

כותבת המאמר: עורכת דין ונוטריון יאנה קויפמן

שותפה מייסדת במשרד. עורכת דין פלילית מעל 13 שנות ניסיון. בעלת תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במסלול הפלילי מאוניברסיטת בר אילן. תובעת משטרתית וקצינת חקירות בדימוס.

אולי יעניין אותך גם

ביטול כתב אישום

תוכן עניינים מהו הליך השימוע? מה קורה אם התביעה לא קיימה את זכות השימוע? מה זה כתב אישום? באילו מקרים יבוטל כתב אישום? מהן התוצאות

קרא עוד »

שוטרים, משמעת ומה שביניהם

שוטרים, משמעת ומה שביניהם בניגוד לאזרח מן היישוב, שוטר שיש לגביו חשד למעורבות בפלילים עלול למצוא את צמו מתמודד בשני אפיקים מקבילים: דין פלילי ודין

קרא עוד »
דילוג לתוכן