עבירות מין בתוך המשפחה

עבירות מין בתוך המשפחה מכילות מגוון רחב של עבירות מין החל ממעשים מגונים ועד לאונס, כאשר המעשים מתרחשים בתוך התא המשפחתי, ומבוצעים על ידי אחד מבני המשפחה כנגד בן משפחה אחר.

מי נחשב כבן משפחה בעבירות מין במשפחה?

על פי חוק העונשין יחשבו כבני משפחה גם המשפחה המורחבת של הקורבן:

  • הוריו של הקורבן.
  • בן זוגו של ההורה.
  • סבא או סבתא.
  • דוד או דודה.
  • גיס או גיסה.

התיישנות של עבירות מין בתוך המשפחה

בעבירות מין שבוצעו בתוך המשפחה קבע המחוקק התיישנות ארוכה במיוחד, וזאת בשל הרגישות המיוחדת שבעבירות אלה הבאה, בין היתר, לידי ביטוי בקושי של קורבנות עבירה להתלונן כנגד בני משפחתם. ככלל מועד ההתיישנות בעבירות פשע "רגילות" הוא 10 שנים, אך חשוד שביצע עבירת מין בקטין בן משפחה יהיה חשוף לפרק זמן ארוך במיוחד, שכן עבירות מין שבוצעו בקטינים תחל תקופת ההתיישנות להיספר רק כשיגיע הקורבן לגיל 28.  למשל עבירה שבוצעה בקורבן בעת היותו בן 15 תתיישן רק בהגיעו לגיל 38, קרי לאחר 23 שנה.

רמת הענישה בעבירות מין בתוך משפחה

כפי שניתן ללמוד מחוק העונשין עבירות מין בתוך המשפחה גוררות רמת ענישה מחמירה. כך למשל חוק העונשין קובע שבעבירת אונס שנעשתה בתוך המשפחה, הנאשם צפוי לענישה של עד 20 שנות מאסר, וזאת כאשר בנסיבות רגילות הענישה בגין עבירה זו היא עד 16 שנות מאסר.

עבירות מין בין בני זוג – האם יש להתחשב בכך שמדובר בבעל שכפה יחסי מין על אשתו?

בע"פ 4213/15 פלוני נ' מ"י דן בית המשפט בעבירות מין שביצע המערער באשתו. מדובר בזוג מהמגזר החרדי. המערער טען להגנתו שהמעשים המיוחסים לו נמצאים ברף הנמוך ביותר של עבירות המין שכן אין מדובר באדם זר שהתנפל על הקורבן בסמטה חשוכה וכי מדובר בדינמיקה ששררה בין בני הזוג שקיימת בחברה החרדית בפרט ובחברות פטריארכליות-שמרניות בכלל.

בית המשפט העליון דחה את טענת המערער וקבע בזו הלשון:

"אין בידי לקבל את טענתו של המערער, לפיה יש להתחשב, כנסיבה לקולה, בכך שמדובר ביחסי מין בין בעל לאישה, ולא במעשה אינוס שנעשה בחשכת לילה, על ידי תוקף עלום שם. ראשית, יש להבהיר, כי "אך מיעוטם של מעשי אינוס עונים לתסריט 'טיפוסי' כביכול, בו תוקף זר מגיח מבין הצללים ותוקף באלימות ובכוח את קורבנו; מרביתם המכריע של מעשי אינוס מתרחשים דווקא בין אנשים המקיימים היכרות מוקדמת – בני זוג, ידידים ובני משפחה, וכפיית המעשה אינה מתבצעת תמיד אגב שימוש באלימות פיזית" (ע"פ 130/04 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (04.07.2005) (להלן: ע"פ 130/04). שנית, בעבירות מין בין מכרים, לא כל שכן בין בני זוג, טמונה חומרה מיוחדת שעשויה, לעיתים, להחריף ולהעצים את הפגיעה בקורבן. מערכת יחסים זוגית מתאפיינת, בדרך כלל, בקיומה של תחושת ביטחון הדדי ובאמון הקיים בין בני הזוג, וכאשר ערכים אלה נפגעים, דווקא על ידי אדם בו שם בן הזוג את מבטחו, השבר שנוצר בעקבות המעשה, עשוי להיות עמוק ומשמעותי. נוסף על כך, אין לקבל את טענתו של המערער לפיה בחברה החרדית קיימים דפוסי התנהגות שונים, ככל שמדובר ביחסי אישות בין גבר לאשתו, וכי יש בכך משום עילה להקלה בעונשו. חומרתה של עבירת האינוס נעוצה בבעילה של אישה בלא הסכמתה החופשית, ואין בשיוכו החברתי של האנס, או במגזר אליו הוא משתייך, בכדי להביא להקלה בעונשו, וטוב היה לוּ טענה זו לא היתה נטענת מלכתחילה".

 

יפים שם גם דברי בית הנשפט לעניין ההסכמה החופשית של האישה לקיום יחסי מין:

"על אודות הדרישה להסכמה חופשית של האישה לקיום יחסי מין, נשתברו קולמוסין רבים. יפים, לעניין זה, דבריו של השופט נ' הנדל בע"פ 132/10 טוואצאו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.9.2011):

 "הדגש על ההסכמה החופשית של האישה אינו אלא מתן ביטוי לחוט המשולש שבין בחירה מלאה, כבוד האדם והאוטונומיה של הפרט. האוטונומיה של האישה מחייבת שמירה על כבודה תוך הצבת דרישת ההסכמה החופשית. החדירה הכפויה לגופה ונפשה של אישה, פורמת את החוט המשולש בגסות, תוך הפיכת היחיד מסובייקט לאובייקט. התנאי 'הסכמה חופשית' מודע לכך שיש הסכמה שאינה חופשית. הסכמה שאינה באמת הסכמה, אלא סוג של אשליה הנוצרת על ידי האחר באופן מלאכותי. זהו מקרה בו היוצר אינו יכול ליהנות מפרי יצירתו."

לא בכדי נדרשת "הסכמה חופשית" לקיום יחסי מין, ולא "הסכמה" גרידא, כפי שנאמר בפסק דינו של השופט הנדל. במקרה דנן, ההסכמה ניתנה רק לאחר הפעלת אלימות קשה על המתלוננת, ולא ניתן לקבל את טענתו של המערער, כי מדובר בהסכמה חופשית, וכפועל יוצא מכך יש לדחות גם את הטענה כי המערער סבר בטעות שמדובר בהסכמה חופשית לקיום יחסי המין. "

זומנת לחקירה במשטרה בחשד לעבירת מין? חשוד בביצוע עבירת מין? נאשם באונס?

התייעץ כמה שיותר מהר עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום עבירות מין. קיימת חשיבות מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי, מוקדם ככל האפשר, רצוי אף בשלב שלפני החקירה.

משרד קויפמן-מלול ושות', בעל ניסיון רב בהובלת הליכים פליליים, לרבות בעבירות מין. למשרד הצלחות רבות בתחום ואנו נדע לכוון אתכם בזהירות, במקצועיות ובדיסקרטיות מלאה לאורך כל הדרך עד להשגת התוצאה.

למה לבחור דווקא במשרד קויפמן-מלול ושות'?

למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון בתחום המשפט הפלילי ושותפיו הינם קציני משטרה לשעבר המכירים היטב את המערכת.
עו"ד גיורא מלול הינו סגן ניצב לשעבר במשטרת ישראל שהתמחה בתחום המשפט הפלילי. 
עו"ד יאנה קויפמן התמחתה בפרקליטות הפלילית ושימשה בהמשך כתובעת פלילית וקצינה במשטרת ישראל במשך שנים רבות.

שנותיהם במערכת ומחוצה לה מהווים יתרון עצום ללקוחות המשרד, שכן הם יודעים בדיוק איך פועלת המערכת "מפנים" מה שמעניק להם את היכולת לתקוף את המערכת מ"בחוץ" בצורה האופטימלית עבור הלקוח, כל זאת בנחישות ורגישות החל משלב החקירה ועד לסיום ההליך הפלילי.

אילו סוגי עבירות מין קיימים בתוך המשפחה?

סעיף 351 לחוק העונשין מונה 4 סוגי עבירות מין בתוך המשפחה כאשר הן מסודרות מהעבירה הקשה ביותר לעבירה  הקלה ביותר:

  1. אונס ומעשה סדום בתוך המשפחה.
  2. בעילה אסורה בבן או בת משפחה שמלאו להם 14 וטרם מלאו להם 21.
  3. מעשה מגונה בקטין.
  4. מעשה מגונה בפני קטין.

וזוהי לשון החוק: "עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע"

  1. (א)  העובר עבירה של אינוס לפי סעיף 345(א) או של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – מאסר עשרים שנים.

          (ב)  הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו – מאסר שש עשרה שנים.

          (ג)   העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו –

(1)   בעבירה לפי סעיף 348(א) או (ג1) – מאסר עשר שנים;

(2)   בעבירה לפי סעיף 348(ב) – מאסר חמש עשרה שנים;

(3)   בכל מקרה שאינו בין המנויים בפיסקאות (1) ו-(2) – מאסר חמש שנים.

          (ד)  העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו – מאסר ארבע שנים.

          (ד1) אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי סעיף 349(א) בחסר הישע, דינו – מאסר שנתיים;

          (ה)  לענין סעיף זה –

          "אומן" – אחד מאלה:

(1)   אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;

(2)   אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

          "אח או אחות חורגים" – בן או בת של בן זוג של הורה;

          "אחראי על חסר ישע" – כהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

          "בן משפחה" –

(1)   הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;

(2)   מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת "בן משפחה";

(3)   אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;

(4)   מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה "בן משפחה";
          "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א."

כותבת המאמר: עורכת דין ונוטריון יאנה קויפמן

שותפה מייסדת במשרד. עורכת דין פלילית מעל 13 שנות ניסיון. בעלת תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במסלול הפלילי מאוניברסיטת בר אילן. תובעת משטרתית וקצינת חקירות בדימוס.

עבירות מין בתוך המשפחה

עבירות מין בתוך המשפחה עבירות מין בתוך המשפחה מכילות מגוון רחב של עבירות מין החל ממעשים מגונים ועד לאונס, כאשר המעשים מתרחשים בתוך התא המשפחתי,

קרא עוד »

שוטרים, משמעת ומה שביניהם

שוטרים, משמעת ומה שביניהם בניגוד לאזרח מן היישוב, שוטר שיש לגביו חשד למעורבות בפלילים עלול למצוא את צמו מתמודד בשני אפיקים מקבילים: דין פלילי ודין

קרא עוד »
דילוג לתוכן