שני חוקים מרכזיים מסדירים את הנושא של הנוער במשפט הפלילי: חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך, וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

להלן עיקרי זכויות הקטין:

• על החוקר להודיע לקטין על זכויותיו באופן ובשפה שיהיו ברורים לקטין: על הזכות להתייעץ עם עורך דין ועל הזכות לנוכחות הורה או קרוב משפחה אחר בחקירה.
• להלן החריגים בהם ניתן יהיה לחקור את הקטין ללא נוכחות הוריו: הקטין התנגד לנוכחותם ונימק את בקשתו, הקטין עצור, בהחלטה מנומקת של קצין משטרה (כאשר יש ריבוי מעורבים, חשש לשיבוש הליכי חקירה, פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או אדם אחר) ועוד.
• ככלל, קטין לא ייחקר בלילה: חקירת קטין בין הגילאים 12-14 תסתיים עד השעה 20:00 וחקירת קטין מעל גיל 14 תסתיים עד השעה 22:00.
• מעצר ראשוני של קטין מתחת לגיל 14 יהיה מוגבל ל-12 שעות. במידה והמשטרה תרצה להאריך את המעצר, הקטין יובא בפני שופט.
• אין לכבול קטין במקום ציבורי אם ניתן להשיג את מטרת המעצר באופן שפוגע פחות בקטין.
• מעצר קטין יהיה תמיד המוצא האחרון. סעיף 10א לחוק קובע כי "לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו תהיה פחותה יותר" . משמעות הסעיף היא שדרך המלך ביחס לקטינים תהיה חלופת מעצר ורק במקרים הקשים יותר יורה בית המשפט על מעצר מאחורי סורג ובריח.
• קטין שנמצא במעצר יהיה עצור במקום ייעודי לקטינים ולא יוחזק בתא מעצר ביחד עם בגירים.

• זכות נוספת של קטינים היא, כי במהלך הארכת המעצר הראשונה בבית המשפט הורה של הקטין חייב להיות נוכח בדיון. אם אחד מההורים לא יגיע להארכת המעצר הראשונה המשמעות היא שלא ניתן יהיה להורות על הארכת המעצר ליותר מ-24 שעות.
• תנאי ייחודי נוסף לקטינים הוא שבית המשפט לנוער לא יורה על מעצרם עד לתום הליכים מבלי קבלת תסקיר משירות המבחן.