חיפוש בטלפון הסלולרי במהלך חקירה

מכשירי הטלפון הניידים שלנו הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו ולמעשה מהווים מאגר מרוכז של חיינו.
אין צורך להכביר במילים על הפגיעה המשמעותית בפרטיותם של מחזיקי הניידים וצדדים שלישיים, העשויה להיגרם כתוצאה מחיפוש בטלפון הנייד של אדם.
המכשירים הניידים מזמן כבר אינם משמשים אותנו לשיחות בלבד אלא אוגרים בתוכם מידע רגיש: אפליקציות, סיסמאות, תמונות, הקלטות, יומנים ועוד. לעיתים ניתן ללמוד מהמכשיר על התיעוד המדויק של המקומות שבהם שהה בעל המכשיר ואף על קשריו האינטימיים או העסקיים.
אין זו הגזמה לומר, כי חדירה למכשיר הנייד של אדם עשויה לחשוף מידע מקיף רב ואת סודותיו הכמוסים של אדם.

פוטנציאל הפגיעה בפרטיותו של אדם ושל צדדים שלישיים עמם בעל המכשיר היה בקשר הינו גבוה ועלול להגיע לכדי פגיה חמורה בזכותו של האדם לפרטיות המעוגנת בסעיף 7 לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.

סעיף 7 לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי:

  • כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
  • אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
  • אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
  • אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

חיפוש בטלפון הסלולרי של נחקר במהלך חקירה  נעשה כדבר שבשגרה, תוך ניצול חוסר הבנתו של הנחקר לגבי זכויותיו ופגיעה בפרטיותו.
במהלך חקירות, נוהגים חוקרי משטרה לבצע חיפושים מאולתרים במכשירי הטלפון הניידים של הנחקרים ואף מבקשים מהם לצלם את מסכי המכשירים.
בהיעדר צו חיפוש, חוקרי המשטרה נמנעים לעיתים  לציין בפני הנחקרים כי הם רשאים לסרב לביצוע החיפוש וכי אם יסרבו לחיפוש הדבר לא ייזקף לחובתם.  החוקרים מבינים היטב שאם הנחקר יבין שזכותו לסרב לחיפוש והדבר לא ישמש לרעתו, הם יקטינו את הסיכוי שלהם להשיג ראיות. החוקרים מנצלים לעיתים את החשש, המצוקה וחוסר הידע של הנחקר בכדי להביא לידי פריצת דרך בחקירה.

 

צו שיפוטי לחיפוש בטלפון נייד

דרך המלך לביצוע כל חיפוש היא באמצעות צו שיפוטי.
בסוגי החיפושים השונים כגון חיפוש ברכב או חיפוש בדירה, המחוקק הכיר בכך שלעיתים קיים צורך דחוף לביצוע החיפוש גם ללא צו שיפוטי. לעומת זאת, כאשר עסקינן בחיפוש במחשב (לרבות בטלפון הנייד), קבע המחוקק כי חיפוש במחשב יכול להתבצע רק באמצעות צו שיפוטי.

סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) קובע כי אין לבצע חיפוש במחשב, ומכאן גם הטלפון הנייד, של נחקר אלא בצו שיפוטי:

23א.      (א)          חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995.

               (ב)          על אף הוראות פרק זה, לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על-פי צו של שופט לפי סעיף 23, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש.

               (ג)           קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979.

חיפוש בטלפון סלולרי במהלך חקירה

האם יש לשוטר סמכות לערוך חיפוש במחשב ו/או בטלפון הנייד שלי ללא צו שיפוטי?

בהלכת בן חיים קבע בית המשפט העליון כי ניתן לבצע חיפוש בהסכמת אדם, גם כאשר אינו קיים חשד סביר לביצוע עבירה, וזאת בהתבסס על סוגיית האוטונומיה של הפרט וכאשר יש הסכמה מדעת, כלומר הסכמה חופשית ומרצון.
לכל אדם יש את האוטונומיה להסכים לחיפוש במכשיר הנייד שלו גם אם הדבר יביא בסופו של דבר להרשעתו בפלילים, בדיוק כמו שלאדם יש את האוטונומיה להודות בביצוע עבירה פלילית.
נחקר שמבקשים ממנו להציג את הטלפון הנייד שלו צריך לזכור שבמכשיר הנייד עלול להיות מידע שלא קשור לחקירה הפלילית המתנהלת אלא מידע רגיש אחר שלא ירצה לחשוף אותו בפני החוקר.

 

מה השלכות של חיפוש שבוצע שלא כדין במכשירי הטלפון הניידים על החלטה מאוחרת של בית המשפט ליתן צו חיפוש באותם מכשירים?

 

בית המשפט העליון דן בשאלה זו במסגרת תיק ב"פרשה 4000" בבשפ 7917/19 יונתן אוריך נ' מדינת ישראל. במקרה זה בוצע חיפוש לא חוקי במכשיר טלפון נייד חכם של נחקר על ידי חוקרי המשטרה ובהמשך בית המשפט השלום הוציא צו חיפוש. |
בית המשפט העליון קבע שם כי: "ככל שמתן צו החיפוש יביא להחרפת הפגיעה בפרטיותו של אדם שנגרמה כתוצאה מהחיפוש הראשון שבוצע שלא כדין; ככל שניכר התרחיש שמא ממצאי החיפוש שיבוצע בהתאם לצו המבוקש לא יהיו קבילים בהליך העיקרי; ככל שהחשש כי החיפוש המוקדם שימש כ"מסע דיג" לאיתור ראויות לכאוריות שיבססו את צו החיפוש המאוחר גובר; ככל שהפגם שבחיפוש המוקדם חמור; וככל שחומרת החשדות, נחיצות הצו, וזיקת בעל המחשב או המחזיק בו לחשדות פחוּתוֹת – כך יש להעדיף את הזכות לפרטיות על פני האינטרס הציבורי שבמיצוי החקירה ולדחות את הבקשה למתן צו החיפוש – ולהיפך.

איזון מכלול השיקולים באופן זה מבטא באופן הולם את האינטרס הציבורי שבהעמדת עבריינים לדין, תוך הגנה ממשית על זכותו של אדם לפרטיות והקפדה על חוקיות החקירה."

 

מתי ייעתר בית המשפט לבקשת המשטרה לצו חיפוש במחשב או בטלפון נייד?

 

בנוסף מציין כבוד השופט אלרון שני תנאים מצטברים למתן צו חיפוש במחשב ובטלפון חכם בפרט:
"נמצאנו למדים כי על דרך הכלל אין לבצע חיפוש במחשב אלא במקרים שבהם ניתן צו חיפוש מתאים; וכי ישנם שני תנאים מצטברים למתן צו חיפוש במחשב, ובטלפון חכם בפרט: האחד, כי החיפוש "נחוץ" כדי להבטיח את הצגת ממצאיו במשפט או בהליך אחר; והשני, אשר ייחודי לבקשת צו חיפוש במחשב, הוא כי מטרות החיפוש ותנאיו לא יפגעו בפרטיותו של אדם "מעבר לנדרש". כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק בגדרה נקבע תנאי זה, מטרתו להדגיש כי:

"בצווי חיפוש הנוגעים למחשב וחומר מחשב, על בית המשפט לשקול באופן מיוחד את הפגיעה בפרטיותו של התופס במחשב וצדדים נוספים" (דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון
פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס׳ 11) (חיפוש ותפיסת חומר מחשב), התשס"ה-2005, ה"ח 149).

יובהר, כי תנאי שני זה מוסיף נדבך משמעותי ביחס לאמות המידה שנקבעו בסעיף 23 לפקודה למתן צו חיפוש בחצרים. בעוד שצו חיפוש בחצרים כפוף ככלל לראיות לכאורה באשר לנחיצותו בלבד, על שופט הדן בבקשה למתן צו חיפוש במחשב מוטלת המלאכה המורכבת לאזן בין זכותו של אדם לפרטיות לבין האינטרס הציבורי שבקידום החקירה."

דילוג לתוכן