מילון מונחים מהמשפט האזרחי

אגף רישום והסדר מקרקעין הוקם לשם שמירה על זכויות הציבור במקרקעין. הרשות פועלת בארבעה תחומי פעילות עיקריים- (1) רישום מקרקעין– לשכות רישום מקרקעין הממוקמות בירושלים, חיפה, פתח תקוה, נצרת, נתניה, חולון ורחובות, כך שכל אחת מהן אחראית על רישום המקרקעין בהתאם למיקומה. נוסף לתשע הלשכות, קיימות עוד שלוש שלוחות הממוקמות בחדרה, אשדוד ועכו.
(2) מפקחים על רישום מקרקעין– פועלים בהתאם לאזורים בהם ממוקמים בהתאם לאותן לשכות רישום המקרקעין. סמכותם העניינית נוגעת בעיקר לעניינים הקשורים לבתים משותפים.
(3) הסדר זכויות במקרקעין- פועלים בחמש לשכות- ירושלים, תל אביב, חיפה, נצרת ובאר שבע, ובאמצעות שלוחה נוספת הממוקמת בעכו. תפקידם הוא להסדיר את הזכויות במקרקעין, אלו הרשומות ובעיקר אלו שטרם נרשמו במרשם.
(4)לשכה הארצית לרישום תשתיות לאומיות ופרצלציות– מקום מושבה הוא בירושלים. ייעודה הוא לפעול להסדרת זכויות הקניין במקרקעין שבתחומי המדינה והכל באמצעות מדידה, מיפוי וחקירות רשמיות ופומביות.

הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין מנגישה את שירותיה ומאפשרת לפנות אליה ולבצע פעולות באופן מקוון. כך למשל ניתן להזמין תיק/שטר רישום (73 ש"ח), לקבל מידע ממוחשב (157 ש"ח), לעיין בנסח מרוכז לבית משותף (134 ש"ח), לבצע שירותים מחוץ ללשכת רישום המקרקעין (282 ש"ח), לקבל צילום פיזי מתיק בית משותף שנסרק (222 ש"ח), לאתר ולצלם נסח (שאינו מקוון) (76 ש"ח), לרשום הערת אזהרה (162 ש"ח) ולקבל נסח מקוון (15 ש"ח).  *יש להתעדכן בגובה האגרות בשל התעדכנותם בהתאם לתקנות המקרקעין (אגרות), תשל"ה- 1974.

החל מיום 3.3.2018, הגשת כלל ההליכים והבקשות לבית המשפט במסגרת הליך אזרחי, כרוכה בתשלום אגרה, למעט עניינים ספציפיים מוחרגים (מפורטים בתקנה 20 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007).

מסמכים משפטיים, תצהירים, בקשות וכן הסכמות בעלות תוקף משפטי לרוב ידרשו את החתימה של המצהיר/המבקש בהתאמה וכן את אימות חתימתו. האימות נדרש בעיקר בכדי לענות על שני צרכים. הראשון הוא על מנת שגורם נוסף, אובייקטיבי ונטול אינטרסים יוודא כי אכן המסמך נחתם ברצון כן ואמיתי. השני הוא לשם בקרה ופיקוח על זהותו של החותם.

אישור המסירה הוא האסמכתא המשפטית למסירתו של מסמך (משפטי לרוב) לצד להליך, בין אם ההליך התחיל ובין אם לאו. אישור המסירה יכלול את פרטיו של המוסר והאם המסמך נמסר, האם הנמען אישר את קבלת האסמכתא או שמא סירב לחתום על קבלתה, האם האסמכתא הודבקה על דלתו (לאחר שנעשו שלוש ניסיונות למסירה- בימים שונים ובשעות שונות). במצבים מסוימים תהיה דרישה לצירוף תצהיר מטעם המוסר על מנת שאישור המסירה יהיה תקף וקביל.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976 קובע כי אישורו של נוטריון בהתאם לחוק ולתקנות על פיו, יהווה ראיה מספקת בהליך משפטי (ככל שיהיה) ללא צורך בכל ראיה נוספת. סמכויותיו של הנוטריון בהתאם לחוק הן: אימות חתימה על מסמך; אישור שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; אישור נכונות העתקו של מסמך; אישור נכונות תרגומו של מסמך; קבלת ואישור תצהיר והצהרות אחרות; אישור שאדם פלוני חי; אישור נכונותה של רשימת מצאי; עריכת העדה של מסמך סחיר; עריכת מסמך או ביצוע פעולה אחרת כשהעריכה או עשייתה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ או על פי מסמך אחר; להשתמש בסמכות של נטריון ציבורי על פי דין אחר; אימות הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפני נישואין; אישור חתימה על יפוי כח כללי וכן לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין.

אמנת אפוסטיל, נקבעה בהאג בשנת 1961 ובה חברות רוב מדינות אירופה, ארה"ב וכן מדינות נוספות בעולם. האמנה קשורה בדבר אימות נכונות חתימות על גבי תעודות ציבוריות וכן אישורים נוטריונים.
אישור אפוסטיל ניתן על גבי תעודות רשמיות ומקוריות אשר הנופקו באמצעות רשויות מוסמכות של מדינה חברה באמנה.
אישור אפוסטיל על גבי אישור נוטריון מעיד על כך שהנוטריון החתום על גבי המסמך, מוסמך לאשר מסמכים נוטריוניים.
תוקפם של אישורי החתימה על ידי אפוסטיל זהה לתוקפים של אישורי חתימה הנעשים באמצעות נוטריון. אך יש לזכור כי אישור חתימה נוטריוני, תקף רק במדינה בה הוצא, וזאת לעומת אישור אפוסטיל אשר תקף בכל אותן מדינות החברות באמנה.

מינוי אפוטרופוס לדין, מפקיד בידיו של הממונה (האפוטרופוס) את ענייניו המשפטיים של חסוי (הגדרתו של אחד אשר מונה לו אפוטרופוס לדין).
המינוי נעשה במצבים בהם אין במסוגלותו של אדם לדאוג לצרכיו ולרווחתו, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע. המינוי נעשה על ידי בית המשפט לענייני משפחה מכוח חוק הכשרות המשפטית והאופטרופסות, התשכ"ב- 1962.

המינוי נעשה במצבים בהם אדם איננו מסוגל עוד לדאוג לזכויותיו הכלכליות, לרכושו ולרווחתו של החסוי. היקף סמכויותיו של אפוטרופוס לרכש נקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לנסיבותיו של החסוי. תפקידו של האפוטרופוס הוא לדאוג לכל ענייניו הכלכליים והרכושיים של אותו אדם (ניהול חשבון בנק, קרנות פנסיה, ניהול נכסיו, קבלת קצבאות שנקבעו לאותו אדם וכו').

רשם המשכונות מנהל מאגר הכולל את הודעות רישום המשכונות, הודעות שינוי פרטי משכון, הודעות על ביטול משכון וכן על הארכתו.
ועל כן, כאשר נרשם משכון לטובת נושה מסוים על נכס ו/או רכוש כזה או אחר, הודעת הביטול (ככל שהגיע המשכון לסופו) תישלח לרשם המשכונות בצירוף כלל המסמכים הנדרשים והודעה זו תירשם בהתאם.
השירות ניתן לביצוע באופן מקוון וייעשה לרוב באמצעות בא כוחו של נושה/ חייב (בהתאם לעניין), לאחר שהתחייבויותיו החוזיות או הפיננסיות של החייב קויימו במלואן.

לרוב עיקול יוטל על ידי מערכת האכיפה של ההוצאה לפועל, באמצעות בא כוח של זוכה או על ידי הזוכה עצמו, כאמצעי לחץ לגביית חוב קיים. העיקול יכול להיות מוטל על מיטלטלין של חייב (חשבון בנק/ רכב וכד'), או על מקרקעין של חייב- כפי שרשום במרשמים.
ביטול העיקול יינתן במספר מצבים אפשריים:
1. הפגיעה שנגרמת לחייב כתוצאה מהטלת העיקול, קשה יותר מהפגיעה של הנושה מעצם אי גביית החוב מכוחו העיקול מוטל. במצבים כאלו יצטרך החייב להוכיח כי פגיעה שכזה מונעת ממנו לשם הדוגמא לעבוד או לקיים את חייו בכבוד.
2. החוב שולם במלואו ולכן אין עוד צורך ו/או טעם בקיומו של העיקול.

ביטול פסק דין מתאפשר בהתאם לדין בשני מצבים (חריגים) וזאת על אף עקרון סופיות הדיון.
1. ביטול פסק דין בהיעדר הגנה- הבקשה במצב שכזה תוגש על ידי מי שניתן נגדו פסק דין, ללא שהוא הגן על עצמו בפני ערכאה שיפוטית ו/או בכלל, וזאת בתוך 30 ימים מהיום שניתן או שהומצא לו פסק הדין. הבקשה לביטול פסק הדין, תפרט את אותן נסיבות בגינן נמנע ו/או לא הייתה ביכולתו של מי שנפסק נגדו פסק דין בהיעדר הגנה להתגונן, וכן את סיכויי הצלחת ההגנה הגבוהים העומדים לו לטענתו, ככל שאותה תביעה תתברר יחד עם הגנתו.
2. ביטול פסק דין חלוט- מדובר במקרים חריגים ביותר, ובעיקר במקרים בהם פסק הדין שניתן הושג במרמה. אפשרות נוספת היא כאשר התגלו ראיות חדשות ומשמעותיות ביותר, אותן לא ניתן היה להשיג במהלך ניהול ההליך. בשל הסבירות הנמוכה לקבלת בקשה שכזו, יש לבחון היטב את סיכויי ההצלחה בטרם תוגש בקשה מסוג זה. 

פסק דין לרוב יכיל רכיבים אופרטיביים אותם יש לבצע לאחר שנפסק. לרוב נראה חיוב כספי, אך לעיתים גם יפסקו צווי עשה, במסגרתם יהיה על צד מהצדדים להליך לבצע פעולה מסוימת- בין אם אותה בלבד ובין אם את ביצועה בשילוב תשלום סך מסוים שנקבע בפסק הדין.
לרוב יכילו הרכיבים האופרטיביים פרק זמן מוגבל במסגרתו יהיה על אותו צד מחויב לבצע את אותם רכיבים. אם לא יופיעו פרקי הזמן ניתן יהיה למצוא אותם בפרשנות בהתאם לדין ו/או לפנות לבית המשפט בבקשת הבהרה וזאת על מנת שאותם רכיבים אופרטיביים יבוצעו כהלכה.
ככל שאותן פעולות לא יבוצעו בהתאם לפסקי הדין שניתנו, ניתן יהיה לפנות לרשות האכיפה והגבייה ולהיעזר בהם, בהתאם לחוק ולתקנות, לשם אכיפת ולביצוע פסק הדין.

לרוב במסגרת החתימה על הסכם מכר, ייחתמו כלל המסמכים הנלווים לו, כאשר ביניהם ניתן יהיה למצוא בקשה לרישום הערת אזהרה וכן בקשה למחיקת הערת אזהרה. ככל שהליך המכר יתנהל כשורה והצדדים לא יתקלו בבעיה אשר תוביל לביטול העסקה, לא יהיה צורך בבקשה למחיקת הערת אזהרה. אך הבקשה למחיקת הערת אזהרה מהווה מעין בטוחה בידיו של המוכר למקרים  חריגים בהם תתבטל העסקה. יחד עם הבקשה למחיקת הערת האזהרה יש להחתים גם על ייפוי כוח מטעם הרוכש, על מנת שהפעולה של מחיקת הערת האזהרה תוכל להתבצע על ידי בא כוחו של המוכר ולא תיתקל בעיכובים מכוונים מטעם הצד שכנגד.
הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בשירות התשלומים הממשלתי- אגף לרישום והסדר זכויות המקרקעין.

המשכון מהווה במקרים רבים ערובה בגין הלוואה, חוב או התחייבות בין שניים או יותר.
הרעיון שעומד מאחורי רישום המשכון הוא כי הצד הנושה "שומר" על הנכס עד תשלום חוב (או ההתחייבות כאמור) והכל בהתאם לנסיבות. כיום, זכאי הנושה אף לממש את אותו נכס עליו נרשם המשכון ובכך להיפרע ממנו ככל שלא סולק החוב.
את הבקשה לרישום משכון ניתן לרשום בין שני צדדים (שאז הוא יקרא משכון יחיד) וזאת לעומת אפשרות אחרת והיא רישום משכון קבוצתי- במצבים בהם קיים מספר גדול יותר של חייבים או נושים.

בקשת רשות ערעור תוגש במקרים בהם זכות הערעור על החלטה או על פסק דין, לא עומדת יותר לרשותו של הצד המעוניין לערער. במצבים כאלו, יהא על מגיש בקשת הערעור להוכיח כי יש סיכוי סביר שככל שהערעור יידון, הוא יתקבל. ראוי לציין כי קיים הבדל מהותי בין הערעור (או בקשת רשות ערעור בענייננו) על החלטה אחרת לבין ערעור על פסק דין- הן באופן הבקשה, המועדים בהם ניתן יהא להגישה וכן הערכאה הרלוונטית להגשת הבקשה. לשם האבחנה נבהיר כי "החלטה אחרת" היא החלטה שאיננה מסיימת את הדיון המשפטי ואילו "פסק דין", בהכרח מסיים לדון בבעיה המשפטית.

האזור האישי של מערכת ההוצאה לפועל (רשות האכיפה והגביה), מקנה גישה מקוונת לתיקים ולהליכים הקשורים לכל אזרח. ניתן להגיש דרך האזור האישי בקשות במסגרת הליך המתנהל בהוצאה לפועל (ואף לפתוח תיקים חדשים- תלוי בנסיבות), וכן לקבל מידע אודות אותם הליכים ותיקי הוצאה לפועל שנפתחו בעניינו של אזרח.

טופס 1 (תקנה 5א). נמצא בתוספת הראשונה לחוק המשכון, תשכ"ז- 1967. הטופס יכיל את פרטי המשכון המבוקש להירשם אצל רשם המשכונות. הטופס מופנה אל רשם המשכונות ובו ניתן יהיה למצוא את פרטי הנושה, פרטי החייב וכן את פרטיו של הנכס המשועבד.

הסכם בין שני צדדים, אשר לרוב יכיל את פרטי תנאי ואופי ההורות ששני הצדדים מסכימים עליהם ומבקשים לנהוג כלפי ילדיהם. שם ניתן יהא למצוא הסדרים שונים בעניינים מגוונים כגון; מזונות, סוג החינוך עליו יתחנכו הילדים, זמני השהות עם הילדים, החלטות חשובות בקשר עם גידול הילדים וכו'. מקובל שהסכם כזה ייערך בין שני צדדים המתכוונים להיכנס יחדיו להליך של הורות משותפת. רק לאחר לידת הילד ניתן יהיה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לשם אישורו ותיקופו. ככל שבית המשפט יאשרו, יוכל כל אחד מהצדדים לפנות לבית המשפט בשלב מאוחר יותר כדי לשנות את תנאי ההסכם וזאת לאחר שהוכיח כי חלו נסיבות המצדיקות את השינוי.

מהטעם לפיו חוזי הלוואה כפופים לשתי מסגרות נורמטיביות, בעת עריכת הסכם הלוואה, יש לוודא כי כל התנאים כפופים לדינים הרלוונטיים ויהיו בעלי תוקף.
כמו כן, תנאיו של הסכם ההלוואה הם רצונם החופשי של הצדדים להסכם כך שיהיה חף מכפייה ו/או מעושק, על ההסכם להכיל את פרטי ההלוואה תוך דגש על דרישת הכתב המהותית.

בהסכם הלוואה בין חברים, כמו בהסכם הלוואה רגיל, תנאי ההסכם וכן עמידתו בדרישות לקיומו של חוזה שכזה בהתאם לדין, מקבל משנה תוקף. חשוב להבין שבמצב בו יהא צורך להוציא לפועל את ההסכם ובעיקר את הסנקציות הכרוכות בו, האמור בו חייב להיות ברור, מובן ומוסכם לחלוטין בין הצדדים. על ההסכם להכיל את מטרת ההלוואה, הדרך בה תעמוד ההלוואה לרשות הלווה, פרק הזמן להחזרתה וכן את האופן בו היא תוחזר, הסכמות לעניין ריביות על ההלוואה ומהם הביטחונות שיועמדו לרשות המלווה. כמו כן בשל הרגישות שבמתן הלוואה מסוג זה, תיעוד אופן ההחזר חשוב אף הוא.

במסגרת עסקה שכזו, תועבר זכות במקרקעין במתנה על ידי צד אחד, לידיו של צד שלישי.
כוונת נותן המתנה חשובה במקרה שכזה שכן בעסקת מתנה כזו, חייבת להיות כוונה כנה וטהורה להעביר את אותה זכות במקרקעין ללא כל תמורה- לא כתמורה כספית ולא כטובת הנאה מסוג שונה.
ביצוע עסקה שכזו עשויה להיות מתוך כוונה טהורה לתת מתנה, מתוך כוונה לחסוך תשלומי מיסים (על ידי שני הצדדים), מתוך רצון להגן על הזכות המועברת (ירושה/ פרק ב' בזוגיות נותן/ מפני נושים) וממספר סיבות רבות נוספות.
חשוב לזכור כי מדובר בעסקת מקרקעין לכל דבר ועניין ועל כן עליה לעמוד בתנאי חוק המקרקעין להגדרת עסקה במקרקעין. 

הסכם חיים משותפים הוא אחד מסוגיו של הסכם הממון, הנערך בין ידועים בציבור. אין כל חובה לאשר הסכם שכזה בבית המשפט (למעט אם הזוג העורך את ההסכם צפוי להינשא), אך כן מומלץ לאשרו.
רצוי שהסכם זה ייכתב באופן פשוט וקצר, וכן שיימנע מקיצורים לא ברורים. הוא יגדיר את דינם של כל הרכוש הנפרד של כל אחד מהצדדים, מה דינם של המתנות או הירושות שכל אחד מהצדדים קיבל או שיתקבלו בעתיד וכמובן מה דינו של רכושם המשותף של הצדדים.
הוא יכיל את ההסכמות לעניין מגוריהם של השניים ובעיקר מהן ההסכמות באשר לפקיעת הקשר של השניים.

הסכם הנערך בין היורשים ללא מעורבותו של צד נוסף. ההסכם יקבע את אופן חלוקת נכסי העיזבון ולא תכלול את דינם של נכסים נוספים, וייערך בטרם חלוקת העיזבון בפועל.
לרוב, מטרת חלוקת העיזבון באמצעות הסכם חלוקת עיזבון, היא מטרה מיסויית מכיוון שבהתאם לחוק המקרקעין, עסקה זו איננה מחויבת בתשלומי מיסוי מקרקעין, בתנאי שהסכם זה ערוך בהתאם לתנאים המפורטים לעיל.

הסכם שידוע גם בשמו "הסכם חיים משותפים".

חוק המכר (דירות), התשל"ג- 1973, קובע את הגדרתו של הסכם מכר- כהסכם משפטי המגדיר את מערכת היחסים בין רוכש למוכר באשר למכירה נכס מקרקעין. הסכם מכר יכול שיעשה בין שני צדדים פרטיים- לרוב נראה זאת במסגרת עסקאות "יד שניה", או בין רוכש פרטי לקבלן.
כאשר כל אחד מסוגי ההסכמים ייבחן באופן שונה בעיניו של ביהמ"ש, ככל שיצטרך הוא לדון בתוקפו של הסכם כזה או אחר.
כמו כן, דיני המקרקעין קובעים חובות ותנאים קוגנטיים (עליהם לא ניתן להתנות בהסכם) על כל אחד מהצדדים- בעיקר בהסכמים שבין קבלן ובין גורם פרטי, וזאת על מנת להגן על הצדדים מעוולות שיכולות להיגרם בין כל אחד מהצדדים בהתאם לעניין.

הסכם בין שני בני זוג, הקובע את ההסכמות באשר לחייהם המשותפים של בני זוג (לרוב נשואים), ובאשר למועד פקיעת זוגיותם (חו"ח). על מנת שהסכם ממון יקבל תוקף, עליו להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. רק לאחר שיווכח בית המשפט לענייני משפחה על רצונם החופשי והמלא של שני הצדדים להסכם, הוא יאשרו וההסכם יקבל את תוקפו. חשוב לזכור כי ההסכם יכול להיפתח על ידי כל אחד מהצדדים בכל מועד מאוחר יותר, אך על מנת שגם החוזה החדש לאחר תיקונו יהיה תקף, עליו להיות מאושר פעם נוספת על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

הסכם שידוע גם בשמו "הסכם חיים משותפים".

ככל שכוונת הצדדים היא להינשא, וברצונם לערוך הסכם בעל תוקף, יהיה על הצדדים לגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולאשרו.

שותפות במקרקעין היא מצב בו מספר גורמים מהווים שותפים למקרקעין מסוימים, כאשר כל אחד מהם מחזיק בחלק המשתנה מאחד לאחד- בחלקיו הבלתי מסוימים של המקרקעין. הסכם השיתוף יגדיר את מערכת היחסים בין השותפים, מתוך הבנה כי עם פירוק השיתוף במקרקעין, יהא עליהם להסדיר מספר עניינים.
הסכם שיתוף במקרקעין כפוף לחוק המקרקעין ולהוראותיו הקוגנטיות (בחלקן) ועל כן יש לבחון היטב את אותן הסכמות המנוסחות בהסכם ולבחון את הלימתן להוראות החוק.

הסכם השכירות יסדיר את תנאי החזקתו ושימושו של נכס מסוים, על ידי גורם נוסף שהוא איננו בעל זכות הבעלות (המלאה) באותו נכס. הסכם שכירות כפוף במבחינה חוקית למספר דינים כגון חוק השכירות, חוק הגנת הדייר ואף חוק המקרקעין.
הסכם השכירות יכיל בתוכו התייחסות בין היתר לתקופת השכירות, לתמורה שתתקבל ולתנאי סיום תקופת השכירות. כמו כן, יכיל התייחסות לאופן בו יתנהלו הצדדים לאורכו.

במהלך תקופת הריונה של אישה (ואף לפניה), נזקפות לזכותה מספר לא מבוטל של זכויות, שלרוב היא איננה מודעת אליהן. הזכויות עומדות לזכותה בכל אחד מהשלבים- החל ממועד הבדיקות הגנטיות לקראת ההיריון, טיפולי פוריות, שימור פוריות, בשלב החיסונים המומלצים במהלך ההיריון ובתומו. כך גם באשר לתקופה שלאחר הלידה לעניין טיפות חלב, פגים, הדרכות בנושא הנקה והעמדת תקרת תשלום ברכישת מזון תרופתי/ ייעודי לתינוקות.
באשר לזכויותיה של אישה עובדת בהיריונה ולאחריה- הרי שבין היתר היא רשאית להיעדר ממקום העבודה החל ממועד טיפולי הפוריות (ככל שתצטרך), קיים איסור על פיטוריה הן בתקופת טיפולי הפוריות וכלה כמובן במועד הריונה ועוד זכויות רבות.

יפוי כוח לטובת צד שלישי מסוים באשר לנכס ספציפי. יפוי הכוח נועד להבטיח את זכויות הצד השלישי ועל כן הוא לא ניתן יהיה לביטול עד אשר יתקיימו התנאים מכוחם ניתן יפוי הכוח מראש.

יפוי כוח בנוסח מסוים וקבוע על ידי רשות האכיפה והגביה. ייפוי כוח הוצאה לפועל יכלול את כלל הפעולות הניתנות לביצוע ברשות האכיפה והגביה. ניתן למצוא את יפוי הכוח באתר הרשות האכיפה והגביה.

מסמך משפטי המהווה חלופה למינוי אפוטרופוס. ייפוי כוח מתמשך מאפשר לכל אדם בגיר לקבוע מי יטפל בענייניו בעתיד, ככל שלא יוכל לטפל בהם בעצמו.

ייפוי כוח רפואי מאפשר לאדם לייפות את כוחו של אדם אחר לקבל עבורו החלטות רפואיות למצבים עתידיים בהם לא יוכל לתת הסכמה מדעת לטיפול רפואי. ייפוי הכוח הרפואי אינו תקף לחולה הנוטה למות.

מגדיר את מורשיי החתימה לפעולותיו של תאגיד מסוים. לרוב ידרוש מספר מורשים וכן את חותמתו של התאגיד. כמו כן ניתן יהיה לראות אף דרישה לצירוף של פרוטוקול מורשיי חתימה לייפוי כוח תאגיד

מתן הרשאה למיופה כוח לביצוע פעולה משפטית כלשהי, בשמו של אותו מייפה כוח כלפי צד שלישי.

יפוי כח כללי נועד להרשות לגורם לבצע פעולות בשם אדם אחר- לדוגמא חתימה על מסמכים כאשר הפעולה לא יכולה להיות מבוצעת על ידי אותו גורם המייפה את כוחו של הגורם הנוסף.

הרשאה הניתנת על ידי אדם לאדם אחר, לבצע פעולות משפטיות כל שהן, כלפי צד שלישי.
בביצוע פעולות מסוימות, נדרש יפוי הכוח להיות מאושר על ידי נוטריון וכן את חתימתו. במקרים כאלו הופך יפוי הכוח להיות יפוי כוח נוטריוני.

הרשאה הניתנת על ידי אדם לאדם אחר, לבצע פעולות משפטיות כל שהן, כלפי צד שלישי.
בביצוע פעולות מסוימות, נדרש יפוי הכוח להיות מאושר על ידי נוטריון וכן את חתימתו. במקרים כאלו הופך יפוי הכוח להיות יפוי כוח נוטריוני.

מס עסקאות שבו השומה היא על העיזבון ככלל, בטרם תבוצע ההעברה ליורשים. בשונה ממס עזבון, מס ירושה ממוסה על כל נישום באופן אינדיבידואלי ופרסונלי, כך שכל אחד מהיורשים ימוסה באופן שונה.

מס שבח- כאשר אדם מוכר דירה בסכום הגבוה מהסכום אותו רכש אותה (ברווח), עליו יהיה לשלם מס מתוך הרווח (בניכוי הוצאותיו על אותה דירה), וזאת בתנאי שהוא איננו זכאי לפטור ממס בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין.

מטרת עיכוב ההליכים, היא בעצם הפסקה זמנית של ביצוע הליכי הגבייה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. מדובר במקרים בודדים וחריגים, אשר יהיו על פי החלטת רשם ההוצאה לפועל, במקרים הקבועים בחוק ובהם בלבד- לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לעכב הליכים שלא במקרים המנויים בחק- (1) טענת "פרעתי". (2) לשם בירור באשר לזכות צד שלישי שאינו רשום בזכות במקרקעין. (3) בירור זכותו של אדם במיטלטלין כתוצאה מפגיעת החלטת רשם ההוצאה לפועל באשר לבעלותו. (4) במידה שהחייב הגיש באיחור התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לתביעה על סכום קצוב.

פסק דין המעניק תוקף של פסק דין על ההצהרה ו/או קביעה מסוימת. בפסק דין שכזה, לא יימצא רכיב אופרטיבי וכשמו כן הוא- הוא נועד להצהיר.

פסק דין שלא ניתן לערער עליו עוד.

פתיחת תיק הוצאה לפועל יכולה להיעשות על ידי זוכה- גם באשר לתשלום חוב וגם באשר לביצוע חובה של אדם נוסף (החייב). פתיחת תיק הוצאה לפועל יכולה להיעשות על ידי הזוכה בעצמו או על ידי עורך דין מטעמו.
עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל יבחר הזוכה (או בא כוחו), במסלול בו ירצה להפעיל את הליכי הגביה, והכל תלוי במהות של פתיחת התיק, בגובה הסכום ו/או בהליכים קודמים שקדמו לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

צו הניתן על ידי גורם שיפוטי, לפיו אשם יהיה מנוע מביצוע פעולה מסוימת. המקור החוקי למתן צו מניעה הינו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018, כך שמטרתו של הצו היא להבטיח לתובע אותו זכות לכאורה במהלך ההליך השיפוטי, תוך קיומו התקין והיעיל שלו.
הצו יכול להינתן כסעד זמני- עד לסיום ההליך השיפוטי בעניינו, או כסעד סופי וקבוע שלרוב יינתן בסופו של ההליך השיפוטי.

העיקול הוא צעד המופנה נגד בעליו של נכס ו/או מחזיקו, לשם הגבלת יכולת השימוש בו. המטרה היא בעצם תפיסתו של נכס לשם מניעת המצב בו חייב יוכל להבריחו/ להורסו ובכך לפגוע באפשרות של הזוכה להיפרע מהנכס המעוקל.
ככל שהחייב לא יפרע את חובו לאחר מתן צו העיקול, יוכל הזוכה למכור את הנס (או הנכסים) שנתפס, ובכך יוכל הוא לפרוע את החוב העומד לזכותו.
הליכי העיקול יבוצעו באמצעות רשות האכיפה והגבייה (או דרכה). ניתן להטיל צו עיקול גם על נכסי מיטלטלין ובכך אף להוציאם ממקומם הרגיל, להשאירם שם ואף לנעול אותם ובכך למנוע את השימוש בהם.

יבוצע בהתאם לדין, לפי תעריף המתעדכן מעת לעת. לרוב ייעשה תחילה בשירות התשלומים הממשלתי.